האם ישראל אכזרית כלפי החלשים? (פורסם במעריב 13.6.06)

בשנת 2003 הנהיגה ממשלת ישראל רפורמה כלכלית במדיניות הקצבאות, תחת הכותרת “מקצבה לעבודה”. הרפורמה זכתה לביקורות נוקבות על רקע אכזריותה של המדינה כלפי החלשים בחברה, על פי מדדים שונים, כמו למשל גובה התקציב לילד (במסגרת קצבאות הילדים), גובה אבטחת הכנסה, ומשך תקופת התשלום של דמי אבטלה, בהשוואה למדינות המפותחות. ברם, השוואה המבוססת על תקציב לילד, או למשל גובה אבטחת הכנסה, יוצרת תמונה מעוותת, שכן אין היא לוקחת בחשבון את היחס בין גודל האוכלוסייה הנתמכת לבין גודל האוכלוסייה התומכת. בישראל, מספר הילדים יחסית למספר המבוגרים העובדים גבוה מאוד בהשוואה לכל מדינה מערבית, וכך גם שיעורם של הנזקקים לקצבאות למחייתם. סך היקף […]

הבטחת הכנסה והתמריץ לעבוד (פורסם בגלובס 15.3.05)

ע”פ הקריטריונים החדשים שניסח משרד המשפטים, אברכים שמקבלים גמלת הבטחת הכנסה יכולים לעבוד ולהשתכר עד 4,100 שקלים לחודש ללא קיצוץ בגמלה. מובטל, לעומת זאת, מאבד את הקצבה אם ישתכר יותר מ-487 שקלים. יתרה מזו, מצבם של האברכים, שלומדים במוסדות המוגדרים כמוסדות להשכלה גבוה, טוב בהרבה מזה של סטודנטים שלומדים במכללות ובאוניברסיטאות שאינם זכאים להבטחת הכנסה כלל. כמו תמיד, החרדים מופלים לטובה, והציבור הרחב נותר עם תחושה מקוממת, ובצדק. אבל בהינתן האילוץ הפוליטי, או ליתר דיוק הכניעה המצערת של הכנסת והממשלה לסחטנות החרדית, בהיתר לעבוד ללא אובדן הגמלה יש צד חיובי. ההיתר מעודד את ההצטרפות לשוק העבודה. לכן, בעניין הנדון רצוי […]

האם תקציבי ילדים מסייעים לצמצום העוני בקרב ילדים? (פורסם בכל העיר 4.3.05)

דו”ח העוני של קרן האו”ם למען הילד שפורסם השבוע חושף ממצאים קשים לגבי שיעורי העוני בקרב ילדים במדינות המערב המפותחות. המספרים נעים בין 2.5% בדנמרק ועד כ-22% בארה”ב. בישראל, שע”פ רמת התוצר לנפש שייכת לקבוצת המדינות המפותחות, שיעור העוני בקרב ילדים גבוה הרבה יותר ועומד על כ-31%. חמור מזה, בישראל חלה עליה משמעותית בשיעור העוני בקרב ילדים במהלך העשור האחרון, בהשוואה ליציבות יחסית בקרב המדינות המפותחות. לטענת אנשי הלובי החברתי, מעצבי המדיניות בביטוח הלאומי, והמועצה לשלום הילד, הנתונים מוכיחים שקיצוץ הקצבאות תרם תרומה משמעותית לגידול בעוני. לטענתם יש לכן להגדיל מיידית את היקף הקצבאות, בעיקר קצבאות הילדים. אבל האם ההנחה […]

הבעיה הדמוגרפית – הנתמכים מתרבים מהר מדי (פורסם בגלובס 22.2.05)

צירופה של ש”ס לקואליציה, והחזר קצבאות הילדים לרמתם הגבוהה לפני הקיצוץ של 2003, יחזיר את המשק הישראלי למסלול התאבדות. עד הקיצוץ, תשלומי ההעברות (קצבאות למינן) גדלו על פני השנים ברמתן המוחלטת ואף כאחוז מהתוצר. בו בזמן, היקף העוני הלך וגדל. מדיניות הסיוע לחלשים לא הצליחה לתרגם משאבים הולכים וגדלים לצמצום בהיקף העוני. אחת הסיבות המרכזיות לגידול בשיעורי העוני, למרות הקצבאות, או אולי אפילו בעזרתם, הינו שיעור הילודה הגבוה בקרב חלק ניכר מהמשפחות הנתמכות. במקרים רבים סיוע כלכלי, בעיקר כזה המותנה במספר הילדים, מופנה לגידול בילודה. סיכוייו של ילד שגדל בעוני, במיוחד בבית שניסמך על תקציבים וצדקה לפרנסתו, לגדול להיות בוגר […]

האם יש ממש בתוכנית הכלכלית של הסתדרות? (פורסם בידיעות 15.11.04)

אחרי שמפעלי ההסתדרות פשטו את הרגל ופיטרו אלפי עובדים ואחרי שמשלם המיסים הישראלי נחלץ להצלת קרנות הפנסיה של ההסתדרות שקרסו כתוצאה מניהול כושל ומושחת, החליטה ההסתדרות, שיש ברשותה כסף שניתן לבזבזו על פרסומות המציגות את תפיסת עולמה הכלכלית. כן, לאותה ההסתדרות שכשלה כשלון צורב בכל ענייניה הכלכליים יש מסר לגבי הניהול הנכון של כלכלת המדינה. המסר בהחלט מוצג היטב ובאופן נוגע ללב, אך לפני שמשתכנעים כדאי שכל אחד ישאל את עצמו האם הוא מוכן להפקיד בידי ההסתדרות סכום של 1,000 שקלים על מנת שקברניטיה ישקיעו אותו עבורו? אבל מעבר לאירוניה, האם יש ממש במסר? הייתכן מעשה הניסים, יצירת יש מאין? […]

פטור ממע”מ באילת (פורסם בידיעות אחרונות 12.10.04)

קשה שלא להשתומם ממפגן הבריונות של תושבי העיר אילת אשר שיבשו לאחרונה את התנועה למעבר הגבול בטאבה במסגרת מלחמתם כנגד כוונת הממשלה לבטל את הפתור ממס ערך מוסף ממנו הם נהנים. הרי זו השיטה בישראל –  שכר והטבות בהתאם ליכולת להזיק לכלכלת המדינה ולהכאיב לתושביה. זו בדיוק הסיבה שעובדי חברת החשמל ורשות הנמלים, (והם רק שתי דוגמאות, אם כי די בוטות) נהנים מתנאים מופלגים על חשבון הציבור בישראל. אבל כישלונן של ממשלות ישראל לדורותיהן במלחמה בועדי העובדים החזקים אינו ראוי לשמש תקדים להמשך כניעה לבריונות, לא של ועדי העובדים וההסתדרות ולא של תושבי ערים הנלחמים על ליטרת הבשר ע”ח אחרים. […]