ברור, לפחות בדיעבד, שמדיניות פיזור האוכלוסייה בשנות הקמת המדינה הייתה מדיניות נוראית. לפחות מנקודת המבט של כלכלן, שנוטה לחשוב על מדיניות כמשרתת רווחה של בני אדם, קשה להצדיק פיזור אוכלוסין, בוודאי בכפיה. יש יתרונות אדירים, כך מוצא המחקר הכלכלי, למגורים צפופים בערים גדולות. הצפיפות מאפשרת פריון עבודה גבוה, שירותים ציבוריים איכותיים, ומגוון שירותים של המגזר הפרטי באיכות גבוהה, תחרותית, ובזמינות גבוהה. בתי קפה, מסעדות, חנויות מכולת, בתי מסחר, ונותני שירותים שונים. הצפיפות העירונית אינה עומדת בסתירה לנגישות לגנים ציבוריים מרווחים ולשמירה על איכות הסביבה. האיום של צפיפות מופרזת במרכז הארץ מגוחך היום, כפי שהיה בשנות החמישים, כשבוחנים את הצפיפות בערים […]

סרטון על פוליטיקאים ומדיניות הדיור, הפיקו: לירי אוזן ונווה פנחס Lyri Uzan Nave Pinhas, צילם Itai Jamshy. ואני בתפקיד הכלכלן… קצת דרמתי, אבל התוכן בסדר 

נמרוד בוסו, “”ישנה את המציאות”: חוק השכירות ההוגנת אושר בוועדת החוקה”, באתר דהמרקר, 3 ליולי 2017 יוזמי חוק “שכירות הוגנת,” חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר: “זו בשורה ל-2 מיליון שוכרים” בשורה? לא נסחפתם? לכמה מתוך שני מליון השוכרים (כולל ילדים…) באמת החוק הזה בכלל רלוונטי? כמה מתוך “שני מליון השוכרים” חיים ב”דירה שאינה ראויה למגורים”? דירה שעל פי החוק: יש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, או דירה שאין בה פתחי אוורור. ברור שלא מדובר על יותר מאחוז די זניח של שוכרי הדירות (שאגב עשוי למצוא את מצבו מורע […]

שאל אותי חבר שלמד איתי כלכלה (וזכר משהו…) על חוק מע”מ אפס: למה מע”מ 0 זה לא טוב? הרי אם הביקוש קשיח: [40-50 אלף זוגות יהודים חדשים שרוצים לקנות דירה בצו הוריהם] וההיצע עולה באופן חיובי הרי ירידה בהיצע היא הסטה של כל העקומה מטה. ואז המחיר צריך לרדת במלוא המע”מ. גם אם ההנחות של היצע יותר קשיח וביקוש יותר גמיש המחיר ירד באופן חלקי. כמו בהורדת של מס קניה, נקבל שיווי משקל נמוך יותר. מחיר הדירות המשומשות ירד, בהיותו שוק אלטרנטיבי שעקומת הביקוש תוסט מטה. הנה תשובתי: אמנם לא לימדתי מבוא לכלכלה א’ כבר בערך עשור, אבל נדמה לי […]