בניגוד למדיניותו הכלכלית של שר האוצר בממשלת שרון, בנימין נתניהו, שהציג קו ברור ועקבי (גם אם שנוי במחלוקת) שסייע להבראת המשק, תוכניתו הכלכלית של נתניהו, כמועמד הליכוד לראשות הממשלה, נראית כמו שילוב מוזר של התבשיל השמרני הקלאסי בתוספת בליל של תופינים, להסוואת הטעם. התוכנית הזו, ע”פ נתניהו, גם תחסל את העוני בישראל וגם תוביל אותנו לרשימת המדינות העשירות בעולם. לפחות היעדים ברורים. תוכניתו משלבת בין צעדים חשובים לעידוד הצמיחה הכלכלית, בעיקרם המשך ההורדה בנטל המס, צמצום המגזר הציבורי והמשך ההפרטות והגברת התחרותיות במשק, לבין צעדים סבירים המכוונים לסייע בצורה ישירה לאוכלוסייה החלשה, כמו למשל הגדלת קצבאות הקשישים או סיוע במעונות […]

מייד עם פרסום דו”ח העוני, מיהרו הפוליטיקאים והכתבים הכלכליים/חברתיים להביע זעזוע מהממצאים הקשים, ולהאשים את הממשלה במחדל החמור. במרוץ להתראיין ולראיין, כמובן שאין זמן לקרא את הדו”ח, וההתלהמות מחליפה דיון רציני. הדו”ח אמנם מתאר מציאות קשה. היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בעולם המערבי, ובעיקר חמור היקף העוני בקרב הילדים – אחד מכל שלושה חי מתחת לקו העוני. אבל את כל זה כבר ידענו מהדו”ח שפורסם לפני חצי שנה וסיכם את נתוני 2004. בהשוואה לדו”ח הקודם, הדו”ח הנוכחי, לצד המציאות העגומה העולה ממנו, גם מגלה מגמות חיוביות. ראשית, כפי שמציינים כותבי הדו”ח במפורש, אמנם שיעור הנפשות העניות עלה, אבל קצב […]

במגזר הפרטי, עובדים ללא מקצוע מבוקש, נאלצים לעיתים תכופות לסבול מיחס פוגע מהמעסיקים ומעבודה קשה בתנאים גרועים, בתמורה לשכר מינימום – שכר שאינו מאפשר פרנסת משפחה בכבוד. למרות זאת העלאת שכר המינימום אינה פתרון פשוט. מחד, שכר מינימום “סביר” יחייב מעסיקים לשלם יותר לעובדים, אבל מאידך, במקרים מסוימים, ולפי הערכות שונות לא מעטים, מעסיקים בתעשיות המבוססות על עבודה זולה יסגרו קווי יצור או יעבירו אותם לארצות בהן כוח העבודה זול בהרבה. כתוצאה, לצד עובדים שירוויחו מהעלאת שכר המינימום יהיו עובדים שיפסידו את מקום עבודתם. פתרונות קסם אין בכלכלה. ההצעה להעלות את שיעורי המכס על יבוא מוצרים מתחרים לתעשיות עתירות עבודה […]

האיומים שמשמיעים חדשות לבקרים ועדי העובדים ובראשם ההסתדרות “להשבית את המדינה” אם הממשלה לא תיסוג בה מכוונתה לבצע רפורמה זו או אחרת, ממחישים שוב ושוב את הכוח המופרז שממנו נהנים ארגונים אלו בישראל. ההתנהלות הכוחנית של איגודי העובדים מיקמה את ישראל במקום הראשון בקרב המדינות המפותחות בהיקפי השביתות ביחס לגודלו של כוח העבודה. המרוויחים העיקריים מן השביתות הם איגודי העובדים החזקים של המגזר הציבורי, אשר נהנים מהעדר תחרות, ומחופש פעולה ניכר בחסות החוק. ביכולתם להשבית שירותים ציבוריים חיוניים, להכריז על שביתות רחבות היקף לאות “אהדה” עם מאבקו של ועד זה או אחר, ואף להוציא אל הפועל שביתות “מעין פוליטיות” נגד […]

במסגרת הויכוח בין משרד התיירות ומשרד התחבורה לגבי מדיניות השמיים הפתוחים, הצהיר שר התחבורה, מאיר שיטרית, שהוא לא ייתן ידו לחיסול התעופה בישראל. שיטרית בעד תחרות כל עוד זו אינה מסכנת את המונופול המקומי – חברת אל-על. אותו שר שרק לפני זמן קצר פעל בנחישות לספק תחבורה ציבורית חלופית לתושבי העיר באר שבע כאשר נהגי חברת מטרודן שבתו, וסייע בכך לבעלי החברה לשבור את שביתת העובדים, מדבר בטון אחר כאשר האינטרס הציבורי עומד מול ועד העובדים החזק של אל-על ומול בעלי החברה. כאן לא מדובר בעובדי שכר מינימום בעלי כוח פוליטי מצומצם, כמו נהגי מטרודן שניצבו מול מעסיקיהם. שר התחבורה […]