זוית מחקר מעניינת על אפליית נשים

מדידה פשוטה מראה שפריון העבודה של נשים בתחומים שונים נמוך מזה של גברים. נשים בנדל”ן מתווכות בפחות עסקאות, עורכות דין מחייבות על פחות שעות, רופאות רואות פחות חולים, וחוקרות מפרסמות פחות מאמרים. מה שיותר קשה למדוד זה את האיכות. ומסתבר שאצל נשים הכמות הנמוכה יותר מגיעה עם איכות גבוהה יותר. נשים בנדלן מוכרות במחיר גבוה יותר, עורכות דין מבצעות פחות עבירות אתיות, ומטופלים של רופאות נוטים להתאשפז ולמות פחות ממטופלים של רופאים. מחקר חדש מראה שנשים כותבות טוב יותר מאמרים אקדמיים. מדובר בתוצאה של עובדה מעניינת: הסטנדרט הנדרש מנשים באיכות הכתיבה, על ידי שופטים ועורכים בכתבי עת מדעיים, גבוה יותר […]

האמת היא שהמע”מ הוא מס פרוגרסיבי (מקטין אי שוויון)

זו המסקנה שלי לאחר מעט חשיבה על הנושא בעקבות הדיון  על הרגרסיביות של המע”מ. (רגרסיבי = מגדיל אי שוויון): מערכת המס כוללת תשלומים בשני הכיוונים: מהאזרח לממשלה (אז קוראים לזה מס) ומהממשלה לאזרח (ואז קוראים לזה קצבה). אבל ההבחנה היא שרירותית. בסופו של דבר יש לכל אזרח הכנסה כלכלית (ברוטו לפני מס וקצבאות) ויש את סך תשלום המס (בניכוי הקצבאות). ואם היחס בין סך תשלום המס להכנסה גדל בהכנסה הרי שהמערכת כולה פרוגרסיבית. אבל ההפרדה בין קצבה כספית לבין שירות שווה כסף היא כמובן שרירותית. ברגע שמקבלים את זה, מגלים שלמעשה מס בשיעור אחיד ללא קשר לרמת ההכנסה, שמקובל לטעון […]

על האג”ח המיועדות

אג”ח מיועדות הינן אגרות חוב לא סחירות המונפקות בריבית גבוהה של 4.86% יחסית לאגרות החוב הממשלתיות הרגילות, ונמכרות לגופים המוסדיים המנהלים את קרנות הפנסיה שלנו (קרנות פנסיה בלבד, לא ביטוחי מנהלים ו/או קופות גמל לתגמולים). קיומן של האג”ח המיועדות בקרנות הפנסיה (במיוחד בסביבת הריבית האפסית הקיימת כיום) נחשב יתרון משמעותי של קרן הפנסיה כנגד ביטוחי המנהלים וקופות הגמל…האומנם?!  נער אוצר בפוסט מצויין עם הסברים על אג”ח מיועדות – נער אוצר, “על אג”ח מיועדות”, בבלוג נער אוצר, 21 בנובמבר 2017  

שלושה חוקים שלא יפתרו את משבר הדיור (סרטון)

סרטון על פוליטיקאים ומדיניות הדיור, הפיקו: לירי אוזן ונווה פנחס Lyri Uzan Nave Pinhas, צילם Itai Jamshy. ואני בתפקיד הכלכלן… קצת דרמתי, אבל התוכן בסדר 

הורדת יוקר המחייה – הכתובת היא לא עוד “חינם” מהמדינה

הורים במחאה על יוקר המחייה (חדשות “כאן”), ובפרט על יוקר גידול ילדים: “לאט לאט מבינים ששום דבר לא חינם…לא הגיוני שנשלם כל כך הרבה כסף על מטרנה חיתולים וחינוך.” בקיצור, ההורים דורשים שהמדינה תספק להם חינוך לגיל הרך, צהרונים, ושחינוך חינם באמת יהיה חינם, ללא תשלומי הורים. אני שומע: אנחנו רוצים לגדל שלושה ילדים ולחיות ברמת חיים די גבוהה (לא נראה מהצילומים שמישהו שם חי בעוני), ואנחנו רוצים שאתה תממן את העלויות. כי אין באמת “חינם” ואין למדינה מקור שאינו מיסוי אזרחים. אני לא באמת מנותק, ואני כן יודע שקשה מאוד לאנשים בעלי שכר ממוצע להחזיק משפחה ברמת חיים סבירה, אבל […]

המחירים “המנופחים” במסעדות יוקרה

כולם כבר ראו את הראיון של עמליה דואק עם רושפלד? רושפלד ענה לה יפה, אבל זה שהרעיון שזכותו לגבות איזה מחיר שהוא רוצה וזכותה לא להיכנס למסעדה יקרה, לא מובן מאליו, זה די מדהים. כשזו הרמה של התקשורת הישראלית בטיפול בנושאים הכלכליים אין פליאה על הצדקנות והבורות של הציבור. אגב, מה נדרש בישראל מכתב/ת לענייני כלכלה בערוץ תקשורת מוביל? אני מניח שרהיטות, מנה יפה של צדקנות, ואם זו בחורה אז כמובן שמראה נאה, בלונד יתרון. (למנוע אי הבנות – זה לא שלדעתי כתבת כלכלית או בכלל צריכה להיות נאה ובלונדינית, זו ביקורת שלי על כך שנראה שזה משמש בפועל קריטריון). מה לא […]

הכלכלה הסודית של בעלי החיים

כלכלת שוק (קפיטליזם), טוענים רבים, אינה שיטה “טבעית.” היא המצאה אנושית, שאמנם התאימה לתקופת המהפכה התעשייתית, ואולי גם להווה, אבל היא לא הייתה השיטה מאז ומעולם, וכמו שהיא החליפה שיטות כלכליות קודמות, בסופו של דבר היא תוחלף בשיטה אחרת. אמנם, מודים מבקרי הקפיטליזם ההגונים, כל ניסיון להחליף את כלכלת השוק במאתיים השנים האחרונות נכשל, אבל הטכנולוגיה המודרנית פותחת צוהר לשיטות טובות יותר. לגבי העבר, יש וויכוח. חוקרים רבים במדעי החברה והרוח (שלרובם נטייה אישית לגישות סוציאליסטיות), טוענים שבעבר – ציידים לקטים וחברות חקלאיות מוקדמות – פעלו במודל קומוניסטי מוקדם של יחסי גומלין וחליפין שאינם מבוססים על שוק – היצע וביקוש. אנתרופולוגים […]