בין הכלכלנים והפרשנים הכלכליים בתקשורת יש ויכוח לגבי שאלת “גודל הממשלה” – כלומר, כמה מיסים רצוי שהממשלה תגבה ובהתאם תתקצב את השירותים לציבור. יותר מיסים יותר בטחון, בריאות, חינוך, סבסוד תחבורה, תשתיות ועוד, או פחות מיסים ופחות שירותים. רבים, ומירב ארלוזורוב בטור המצורף מייצגת היטיב את הקבוצה הזו, שגורסת שאנחנו מתחת לממוצע של המדינות המפותחות ומכאן מסיקים שמדינת ישראל צריכה עוד להכביד את נטל המס על הציבור ולהגדיל את תקציב הממשלה. אחרים סבורים שמוטב דווקא להוריד מיסים ולצמצם את ההוצאה הציבורית. פוליטיקאים, לעומת זאת, נוטים ללכת על גם וגם: נוריד מיסים, נגדיל את ההוצאה, נגדיל את הנטל על הדורות הבאים, […]

בעשורים האחרונים, מחקר רב עוסק בהבדלים עמוקים בין מדינות כהסבר לפערים גדולים בשגשוג הכלכלי. בשונה מהבדלים מקורבים: יותר מיכון, טכנולוגיה מתקדמת, השכלה, תשתיות, מדיניות מעודדת יזמה, תחרות, וזכויות קניין, הבדלים עמוקים מסייעים להבין מדוע יש פערים גדולים בסיבות המקורבות.חלק גדול מהמחקר עוסק בפערים תרבותיים. תרבות במובן של אמונות, העדפות ונורמות התנהגות. גם אם אנחנו לא מבינים מדוע במדינות שונות התפתחו ערכים ונורמות שונים (יש על זה מחקר, ויודעים משהו, אבל לא הרבה), ברור לחלוטין שלתרבות יש השפעה על השגשוג הכלכלי. הדוגמאות רבות, אבל כאן אני רוצה להציע שבישראל, בשונה מרוב המדינות המפותחות, יש נורמה של בריונות שהולכת יחד עם סובלנות […]