על אי-שוויון בצלחת

עדי דוברת- מזריץ, “רוצים לראות מה זה אי־שוויון? תסתכלו בצלחת”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2019 זו כותרת המאמר של עדי דברת-מזריץ מדהמרקר, שמדווח על מגוון נתוני צריכה לפי עשירונים בישראל. הכותרת (שאני מנחש, לא נבחרה על ידי הכתבת) רומזת שההוצאות על מזון ממחישות את גודל הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. אבל הנתונים מראים (ולא בפעם הראשונה) שאי-שוויון בהכנסה (הפנויה) אמנם גבוה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות אבל דווקא אי-שוויון בצריכה הוא נמוך. בפרט, משפחה בעשירון העליון מוציאה על מזון 3,565 שקלים לחודש, שזה בוודאי הרבה יותר מההוצאה של משפחה ממוצעת בעשירון התחתון – 2,394, אבל לא מדובר בפער ענק. אחרי שמתקנים להוצאה […]

השימוש בכרטיסי דביט והמינוס של הציבור

רחלי בינדמן, “השימוש בכרטיסי דביט יעמיק את המינוס של הציבור”, באתר כלכליסט, 26 לפברואר 2019  בנק ישראל מעודד את הציבור לעבור לכרטיסי דביט. במרכז המחקר של הכנסת מזהירים שמדובר בפתרון בעייתי אולם מציעים כיצד למזער את הסכנה כרטיס דביט, למי שעדיין לא מכיר, הוא כרטיס שנראה כמו כרטיס אשראי והשימוש בו זהה לכרטיס אשראי, אבל הרכישה באמצעותו אינה מעורבת בקבלת אשראי, החיוב בחשבון הבנק הוא מיידי. היתרון הגדול במעבר בהיקף גדול לשימוש בכרטיסי חיוב (נראה לי תרגום סביר לכרטיס דביט), במקום כרטיסי אשראי הוא בירידת מחירי מוצרים, גם אם מתונה. את הנקודה הזו בינדמן, ואולי גם מרכז המחקר של הכנסת, […]

מצע מפלגת “כחול לבן”

עמרים ברקת, “צ’ק ללא כיסוי: החוסרים, הבעיות, הטעויות המביכות והצד החיובי במצע שצפוי למפלגת “כחול לבן”, באתר גלובס, 25 לפברואר 2019 הבסיס למצע של “כחול לבן” צפוי להיות מצעה המפורט של “יש עתיד”, שכולל עשרות סעיפים כבדים שיעלו לתקציב המדינה מיליארדים, אבל אין בו קיצוצים או מסים חדשים. אמנם צריך לומר מילה טובה למפלגות שמפרסמות מצע מפורט, אבל כשלא רוצים להרגיז אף אחד, נשאלת השאלה: מאיפה יבוא הכסף? עמירם ברקת, גלובס, מנתח את המצע של “יש עתיד.” מצע שכפי הנראה יהיה הבסיס למצע המשותף של מפלגת גנץ-לפיד. הבטחות חסרות בסיס להגדלת ההוצאה הציבורית בלי להעלות מיסים ובלי לפעול לגידול בצמיחה, […]

אין ימין אין שמאל וועדים לפני הכל*

חיים לוינסון, “פנחס עידן, מספר 19 בליכוד, בביקורת על נתניהו: “סתם מתנפל על הוועדים”, באתר הארץ, 24 לפברואר 2019 בהמשך לטענה שהתחרות בין הליכוד לבין גנץ-לפיד, מי יותר גרוע כלכלית קשה, אז פנחס עידן (איש הוועדים) רוצה להגיד משהו בנושא: בין 50% ל-60% מהוועדים הגדולים הם אנשי ליכוד את זה הוא אמר בתגובה לטענה של נתניהו שבמפלגת גנץ-לפיד:  לא מבינים דבר בכלכלה, ולכן יעשו מה שיגיד המומחה לכלכלה שלהם ששיבצו במעלה הרשימה שלהם, ניסנקורן. יו”ר ההסתדרות ואיש השמאל הכלכלי, נציג הגופים הפופוליסטיים שמונעים תחרות במשק. זה שלהם אז זה נכון שנתניהו מבין הרבה יותר, אבל פנחס עידן מזכיר לנו שההבנה […]

החיים אחרי תוכנית מחיר למשתכן

  רחלי בינדמן, “הסיכוי של כחלון לקאמבק: ללכת עד הסוף בנושא הדיור ולא “לצאת בסדר” עם כולם”, באתר כלכליסט, 23 לפברואר 2019 אם אתם משקיעי נדל”ן או בעלי דירה שלא רוצים לראות את ערכה יורד – הטור הזה איננו בשבילכם. אתם מייחלים לנפילתו של שר האוצר משה כחלון ולהחלפתו בבובה שתמכור קשקושים שמפמפמים הקבלנים על הגדלת היצע הדיור. הבנתם את זה? מי שרוצה שמחירי הדירות ירדו צריך לתמוך בכחלון, ההוא שהוכיח שהוא כישלון מוחלט, כי ברור שהמתנגדים למדיניות הכושלת של כחלון, שחושבים שצריך להגדיל את היצע הדיור, הם אינטרסנטים שרוצים שמחירים יעלו… מה עוד יש בטור שלה, מלבד ההבל בהקדמה: […]

קרטל ארגוני העובדים – הגורם לשירותים היקרים של הבנקים בישראל

מדוע שירותי הבנקים בישראל יקרים, ומדוע כל הניסיונות להגדיל את התחרותיות בענף הבנקאות לא ישנו את זה כבר התייחסתי לזה בפוסטים קודמים, והתשובה פשוטה. בניגוד לטענות של כל מיני עיתונאים ופוליטיקאים, העובדה שיש שני בנקים גדולים עם נתח של כ-60% מהשוק לא מוכיחה חוסר תחרותיות, אין תאוריה כלכלית שטוענת את זה. לעומת זאת, על פי התאוריה הכלכלית הפשוטה, אם כל הבנקים במדינה מסוימת חשופים לעלויות גבוהות יותר בהשוואה למדינות אחרות, אז בשיווי המשקל התחרותי המחירים (עמלות, פערי ריבית) יהיו גבוהים יותר. הגיון פשוט: יותר עלויות על כל החברות גורם למחירים גבוהים יותר. כאשר עובדי מערכת הבנקאות בישראל מאוד יקרים, וועדי העובדים […]

האם שוודיה קפיטליסטית חלילה? – מתוך טור בהארץ

המדינות הסוציאל־דמוקרטיות המוצלחות, כמו שוודיה ודנמרק, מצליחות לקיים כלכלה משגשגת ומדינת רווחה נדיבה. עובדה זו מעוררת ויכוח מעל דפי עיתון זה, בין נחמיה שטרסלר, שטוען כי סוד ההצלחה של שוודיה הוא הבחירה בקפיטליזם — לבין דב חנין ואחרים, שממעיטים בערך הקשר שבין שוודיה לקפיטליזם. כלכלה קפיטליסטית, או בשמה העדיף “כלכלת שוק תחרותית”, היא כלכלה המבוססת על קניין פרטי, יוזמה פרטית, שוק תחרותי המנוהל לפי מחירים הנקבעים על סמך הביקוש וההיצע, ולרוב גם יבוא ויצוא חופשיים. כמובן, אין סתירה בין ממשלה, שממסה את הפעילות הכלכלית ומספקת מוצרים ציבוריים, לבין קפיטליזם. למעשה אין אפשרות שכלכלה תחרותית תתקיים ללא ממשלה, שאוכפת את החוק, […]