החיים אחרי תוכנית מחיר למשתכן

מה עוד יש בטור שלה, מלבד ההבל בהקדמה: המלצה לכחלון שיעשה עוד מאותו הדבר ולהצהיר על זה עכשיו. או במילים של בינדמן:

עליו לזעוק בכל הכוח שהפעם הוא יילחם עד הסוף על הזכות של הזוגות הצעירים לדירה.

מוזמנים לקרוא ולהתרשם מההבנה הכלכלית בטור (או מהעדרה). על חוסר התבונה בהמלצה לצעוק “תאמינו לי הפעם אני רציני” אין לי מה להוסיף. על הנזק של מחיר למשתכן ושל מס דירה שלישית (שבינדמן חושבת שצריך עוד מהחומר הזה) כתבתי בהרחבה. זמין בבלוג:

עומר מואב, “מחיר למשתכן”, בלוג בעיקר כלכלה 

קצת ציטוטים מהטענות הנכונות של פרץ:

 

מוקדם להספיד את כחלון כפוליטיקאי, אבל אפשר כבר להספיד את תוכנית הדגל שלו. בין אם כחלון יהיה שר האוצר בממשלה הבאה ובין אם לאו, תוכנית מחיר למשתכן שהוא הוביל בשנותיו באוצר תגיע בקרוב מאוד לקצה, לפחות במתכונת שבה פעלה עד כה.

זו תוכנית יקרה מאוד, המסייעת למעט מאוד אנשים ומעוותת את שוק הדירות בצורה מוגזמת. אם כחלון לא יהיה שר האוצר, אף פוליטיקאי לא יחוש מחויב להמשיך אותה; ואם כחלון יישאר באוצר – גם הוא כבר מבין שזו תוכנית מרובת פגמים שלא הניבה תוצאות. היא לא באמת הורידה את מחירי הדירות, התמקדה בפתרון אחד בלבד, עלתה הרבה למשק, ואפילו לא שיפרה את מצבו הפוליטי של כחלון.

לאיש במערכת הפוליטית אין עניין להמשיך את התוכנית של כחלון, גם ברמה המקצועית־עניינית וגם ברמה הפוליטית – כי הם רואים שזה לא הביא את כחלון למקום טוב. המספרים מדברים בעד עצמם: מחיר למשתכן עלתה לקופת המדינה כ-6 מיליארד שקל עד כה, והם הוקצו לרכישת 25 אלף רוכשי דירות בסך הכל – הטבה של 240 אלף שקל בממוצע לדירה.