מירב מורן, “בעל הבית רוצה להעלות את שכר הדירה? שישקיע קצת בנכס”, באתר הארץ, 26 לפברואר 2019
מה אנחנו יודעים על פיקוח שכר דירה? הרבה.
מדובר על מהלך פופולרי שממשלות רבות אמצו. השילוב של חוסר הבנה בסיסי בכלכלה, עצלנות ופופוליזם של מחוקקים, תקשורת רשלנית, והעובדה הפשוטה שיש יותר שוכרים ממשכירים, הובילו לאימוץ פיקוח שכר דירה במקומות רבים בעולם.
אז אפשר ללמוד מהניסיון, והניסיון מראה בצורה ברורה שבכל מקום בעולם שהפעילו פיקוח אפקטיבי על שכר הדירה – כזה שמוריד אותו מתחת למחיר שיווי משקל על פי ביקוש והיצע – זה נגמר רע: מחסור, תחזוקה לקויה, שוק שחור, ולמעשה הרס של שוק השכירות ונזק אדיר לתשתית העירונית. האגדות על כך שזה “עובד” טוב במקומות מסוימים (ברלין למשל) אינם יותר מאגדות.
כל זה כמובן לא מפריע למירב מורן לדווח על נפלאות פיקוח שכר הדירה במונטריאול ובברלין. למה להתאמץ ללמוד את הנושא לפני שקופצים למסקנות הזויות?
כך מסיקה מורן:
אם בישראל היו מיישמים ולו קמצוץ ממדיניות מרחיקת לכת זו, שוכרי הדירות היו יכולים לזכות בחיים מעט יציבים יותר ומלחיצים פחות.
מורן גם מציינת:
ישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שבהן אין חוקים להגנת הדייר.
אבל גם זה לא מדויק. חוק הגנת הדייר לא בוטל בישראל, ועד היום חלק מהדירות משנות החמישים מאוכלסות בדיירים מוגנים. לא צריך ללכת מעבר לים בשביל להבין את גודל הנזק. ממשלת ישראל הבינה מהר מאוד כמה החוק נורא והחריגה ממנו חוזים חדשים כבר לפני כשישה עשורים.
פיקוח שכר דירה נכשל בכל העולם כולל בישראל, אבל אולי הפעם, אם רק יעשו את זה נכון, זה יצליח. בדיוק כמו עם סוציאליזם…
מצורף לרשומה נייר המדיניות של דרור אבידור ושלי שמסביר בצורה יסודית את הדברים:
דרור אבידור ועומר מואב, “רגולציה של שוק השכירות בישראל”, נייר מדיניות 2016.14, יולי 2016