ההבנה שלי במקרו כלכלה מספיקה בשביל שאבין כמה מעט אני מבין בשווקי המניות ובפרט בתנודתיות במדדים. לעומת זאת, יש את “המומחים משוק ההון” שקונים ומוכרים מניות ולכן יש להם הבנה “מהשטח” על מקרו כלכלה, אבל האמת היא שהם בדרך כלל מבינים כל כך מעט שהם אפילו לא מבינים שהם לא מבינים. ובאמת, אין שום אפשרות להבין מקרו כלכלה מ”השטח.”
אז בגלל שאני לא מבין הרבה, אני כאן רק בשביל לתהות לגבי הטענה של רבים, שניסו להסביר את העלייה במחירי המניות עד הנפילות האחרונות בשער הריבית שקובעים הבנקים המרכזיים בעולם, ובמיוחד בארה”ב. הרציונל הפשוט שאם הריבית נמוכה, מחירי נכסים גבוהים, הוא רציונל נכון להבנתי. וכמובן שאם הריבית עולה אז מחירי נכסים יורדים. אבל המתאם הזה, בין אם קיים בנתונים ובין אם לא, כמובן שאינו מעיד על הסיבתיות. אז ככה, נניח לעובדה שעליית ריבית צפויה לא באמת יכולה להשפיע באופן שלילי על מחירי נכסים, ונתמקד במקרו כלכלה:
הבנקים המרכזיים לא קובעים את הריבית הריאלית בכלכלה העולמית. הבנקים המרכזיים קובעים את הריבית הנומינלית (שקלית בישראל, דולרית בארה”ב, וכדומה) לטווח קצר. כמובן שלריבית הנומינלית יש השפעה על הריאלית לטווח הקצר. הריבית הריאלית לטווח ארוך קשורה בקשר הדוק לתשואות ריאליות המתקבלות מהשקעות ריאליות בכלכלה העולמית (השקעות ריאליות = השקעות במבנים, מכונות, טכנולוגיה).
הבנקים המרכזיים לא יכולים לקבוע ריבית במנותק מהריבית הריאלית שמוסברת על ידי תשואות ריאליות להשקעה. סביר שלתשואות ריאליות על השקעה יש השפעה על מדדים בשוק המניות. כל זה רק אומר שיש כאן קשרים מורכבים בין המשתנים המקרו כלכליים: הריבית של הבנקים המרכזיים מוסברת על ידי הצדדים הריאליים בכלכלה, והטענה שהריבית של הבנקים המרכזיים היא ההסבר המרכזי לתנודתיות ולמגמה במדדי המניות היא, אם להיות עדין, לא רצינית