על תרומות של חברות ציבוריות

יורם גביזון, “שיחת טלפון אחת של ענת גואטה יכולה לעצור את הפקרות התרומות של החברות הציבוריות”, באתר דהמרקר, 22 לספטמבר 2019 יורם גביזון, דהמרקר, מדווח ומנתח את סוגיית התרומות של חברות ציבוריות: הנושא מעניין, העובדות מעניינות, את הפרשנות כדאי להשלים… בין היתר הוא כותב: [ליאת] לוי [דהמרקר] חשפה, בין השאר, שחברות ציבוריות — כמו, שטראוס, סנו ונטו — תרמו לעמותות צדקה של חסידות גור, שקשורות לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בתפקידו זה השפיע ליצמן על החלטות מדיניות הרלוונטיות לחברות אלה, כמו אגרות רישוי לתמרוקים ורישיון משרד הבריאות לתמרוקים המיועדים ליצוא (סנו); על רפורמת סימון המוצרים, למשל, של מזון עתיר שומן; […]

הטעיה נחרצת בהמשכים: מירב מורן, דהמרקר

מירב מורן, “שוד התחבורה הציבורית: היזמים מתעתעים בסמוטריץ’ – ואנחנו משלמים את המחיר”, באתר דהמרקר, 12 לספטמבר 2019 את הפקקים בישראל יוצרים כלי הרכב הפרטיים ולא אף אחד אחר, אז למה האצבע המאשימה לא מופנית כלפיהם? בעלי אינטרס שחומדים את כספי המדינה מטנפים על שירות האוטובוסים, ממאיסים אותו על הציבור – ואז מציגים הבלים כמו תחבורה שיתופית או אגרות גודש כפתרונות יש מומחי תחבורה: אנשים שחקרו את הנושא שנים, עשו דוקטורט, קראו מחקרים ובדקו נתונים, והגיעו למסקנות. ויש את עיתון דהמרקר ואת הכתבת מירב מורן, שאינה מומחית לענייני תחבורה, אבל זה לא מפריע לה לגבש עמדה נחרצת, שאינה מתיישבת עם חזית […]

“להתראות שלי”

אני מברכת את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצעד הסוציאל דמוקרטי של הגדלת יעד הגירעון ציטוט מהזיכרון (אז לא מדויק מילולית אבל מדויק לגמרי בתוכן), של אחת מההצהרות של חברת הכנסת יחימוביץ’. יחימוביץ’ היא מחברות הכנסת המזיקות ביותר לציבור הישראלי. השילוב של ציבור אינפנטילי, פוליטיקאים פופוליסטים חסרי עמוד שדרה, ותקשורת ברמה נמוכה עם שורשים מרקסיסטיים, גורם למצב המוזר שלחברת כנסת מהאופוזיציה יש במקרים רבים יותר השפעה על קבלת ההחלטות מאשר לממשלת ישראל. ככה זה עובד: יחימוביץ’ מקבלת במה נרחבת ומאוד אוהדת בתקשורת הישראלית, והמראיינים עושים לה “ריקלין” – מציגים אותה כ”נושאת הדגל הסוציאל דמוקרטי”, מאפשרים לה להציג את “משנתה הכלכלית […]

ישראל כ”ץ, שמיים פתוחים זה מעולה! פתח גם את הכבישים…

שר התחבורה ישראל כ“ץ, מתגאה (בצדק) ברפורמת השמיים הפתוחים בפוסט בפייסבוק, ומקבל ביקורת על הכבישים הסגורים ועל הימנעותו מקידום אגרות גודש. בתגובה הוא מציין שלפני שגובים אגרות גודש צריך “להשלים את תשתית התחבורה הציבורית” ועד אז: “אגרת גודש כרגע בגוש דן, כרצונם של פקידי האוצר וכל מיני מומחים מטעם עצמם, זה מס לכל דבר ללא תועלת תחבורתית“ כך כתבתי לו בתגובה: אדוני השר, באמת כל הכבוד על ההישג המרשים של שמיים פתוחים. אבל, חבל שאתה נכנע בתחום התחבורה היבשתית לאינטרסים צרים ולפופוליזם. אינטרסים צרים של ספקי התחבורה הציבורית בישראל, בעלי הזכות הציבורית להפעיל מונית, חברות האוטובוסים, בעלי קווי השירות, ולא […]

החיפוש אחר הנגיד הבא

עמירם ברקת, גלובס, מסביר למה אני לא אהיה הנגיד הבא – עמירם ברקת, “נתניהו מחפש נגיד ניאו–ליברל, אך אלה הולכים ומתמעטים“, באתר כלכליסט, 16 לאוגוסט 2018 עמירם צודק, אבל מפספס כמה דברים: מדע הכלכלה בכלל ואסכולת שיקגו הניאו-ליברלית בפרט עדיין מלקקים את פצעיהם אחרי משבר 2008. ראשית משום שהגישה הניאו-ליברלית שהשוק מסוגל לייצר בעצמו מנגנונים שימנעו התממשות סיכונים מערכתיים, נכשלה במשבר ושנית לאור הפעלתם של אמצעים בלתי-קונבנציונליים בהיקף חסר תקדים על ידי הבנקים המרכזיים. מדע הכלכלה לא מלקק את הפצעים אחרי משבר 2008. יש צורך בפוסט ארוך  כדי להסביר את הבלבול בין אמונה שהשוק תמיד יתקן את עצמו ללא צורך […]

מה מונע מרכבת ישראל לעצור בתחנות?

נראה שרכבת ישראל מעדיפה לגרום לאלפי נוסעים לחכות על הרציפים במשך זמן רב. במקום להפריט את שירותי הרכבת ולייצר תחרות על הלקוחות, יוצרים קריטריונים לתמריצים, ואיתם מגיעים העיוותים שלא תמיד קל לצפות אותם מראש. אבל את הקושי לצפות מראש חובבי התכנון המרכזי של הכלכלה לא נוטים לקחת בחשבון. זה פשוט נפלא: ליאור גוטמן, “זמן שווה כסף: האינטרס הכספי שמונע מהרכבת לעצור בתחנות”, באתר כלכליסט, 11 ליוני 2018 לפי מקורות ברכבת ישראל, הסיבה לכך שהרכבות האלו לא עצרו בתחנות האלו נעוצה בהנחיה בלתי פורמלית שניתנה לרכבות מהירות לא לעצור בתחנות פרבריות גם כשיש עיכובים בהסעת נוסעים. הסיבה להנחיה הזו היא הרצון […]

ירידה במחירי הדיור? ומה עם מחירי השכירות?

הניסיון להוריד את מחירי הדיור על ידי מלחמה במשקיעים הוא שגוי. כפי שטענתי כבר בפוסטים רבים, צמצום הביקוש על ידי הרחקת המשקיעים משוק הדיור יכול להוביל לירידת מחירים בטווח הזמן הקצר, אבל יש לו השפעה שלילית על התחלות הבניה וסיומי הבניה – כלומר פחות ביקוש משמעותו ירידה בכמות המוצעת, ולכן לעליית מחירי דיור בטווח הארוך. כמובן שהוצאת המשקיעים תפגע בשוכרי הדירות, שיסבלו מהיצע מצומצם יותר, וכתוצאה מכוח רב יותר למשכירים, מחירי שכירות יהיו גבוהים יותר, כפי שניתן לקרוא בכתבה הבאה שפורסמה בידיעות: בילי פרנקל, “ירידה במחירי הדיור? דירוג הערים שבהן עלו מחירי השכירות”, באתר ידיעות אחרונות, 20 למאי 2018 השמחה […]