מה לומדים סטודנטים לכלכלה על תפקיד הממשלה?

מצד אחד, ח”כ תמר זנדברג, בוגרת החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, זוכרת שלימדנו שהממשלה רק מזיקה. כך היא כותבת בתגובה לפוסט הקודם שלי, שביקר אותה בעניין פיקוח שכר דירה:

“מה שגם מזכיר לי כמה צרה, אחידה וחד-מימדית היתה התורה שהקנו לנו שם. ״ביקוש״, ״היצע״ ו״התערבות ממשלתית״ (תמיד מזיקה כמובן. רעה, רעה, רעה) היו בערך כל המושגים שספגנו. תורות אחרות, לימודי משברים כלכליים שתקפו את העולם במאה השנים האחרונות והסיבות להם, כל אלה נעדרו מהלימודים”

מצד שני, אני כבר מלמד כלכלה, ובפרט מבוא לכלכלה, עשרים שנה. היום רק מאקרו, בעבר גם מיקרו. לי זכור משיעורי המיקרו שדיברתי על תפקיד הממשלה בטיפול בכשלי שוק. בפרק על מונופולים, על תפקיד הממשלה במניעת קרטלים, ועל תפקידה בפיקוח מחירים כאשר לא ניתן ליצור תחרות. זכור לי גם דיון על תפקיד הממשלה באספקת מוצרים ציבוריים (תרגיל היתושים בירקון). זכור לי גם הוראת הנטל העודף של מיסוי, שכמובן לא מוביל למסקנה שהממשלה מזיקה ורצוי שהיא לא תתקיים כלל, אלא שיש מחיר לגביית מיסים. אני מקווה שגם ניהלתי בכתה דיון על הבעיות של הממשלה, על חוסר היעילות באספקת שירותים לציבור, על בירוקרטיה מכבידה, ועל עובדים מאורגנים שנהנים מביטחון תעסוקתי על חשבון משלמי המיסים (אבל אני חושש שהמפחד מתגובות עוינות של סטודנטים עם אג’נדה מנע ממני). זכור לי גם שבמסגרת הקורס במקרו כלכלה לימדתי את המודל הקיינסיאני ואת תפקיד הממשלה לייצב את הכלכלה באמצעות מדיניות מרחיבה בזמן מיתון. אגב, במסגרת המודל הקיינסיאני תמיד דיברתי על המשברים הכלכליים של המאה האחרונה. איך אפשר ללמד את קיינס בלי הרקע לתורתו – המיתון של 1929?

אז מאוד מעניין אותי מה אתם, בוגרי כלכלה, זוכרים? (ואשמח אם תציינו היכן למדתם כלכלה)
תודה מראש