הגזבר החברתי חוזר לפרק מיוחד

הגזבר בבניין המשותף מתמודד עם קשיים תקציביים: הרצונות להוציא כסף רבים, אבל התקבולים לא מספיקים, לכן הגזבר לוקח הלוואות הולכות וגדלות למימון הפער. ויש אתגר נוסף: לא כל הדיירים מקפידים לשלם לוועד הבית את מלוא הסכום במועד, לכן ישנן שנים בהן הגבייה נמוכה, וישנן שנים בהן משלמים הדיירים את חובם ואז הגבייה עולה על התחזית. ובכן, בתום שנה שכזאת עם גבייה מעל התחזית, הצהיר הגזבר החברתי שאת העודפים בקופה הוא יחזיר לדיירים. בכוונתו, הוא הוסיף הבהרה, לחלק מתנות לדיירים בהגרלה. שני ילדים יזכו בחוג נגינה בחליל, שני מבוגרים יזכו לטיסה לחו”ל, ומשפחה אחת תזכה לסגירת מרפסת! דוברו הנאמן הוסיף ואמר: בשונה […]

בט”ל – גוף מיותר

רבים עשויים להבין בשלב מסוים שהמוסד לביטוח לאומי הוא גוף גדול ומיותר, שפשוט מזיק לציבור בישראל. ואם יש משהו שבאמת מפחיד במיוחד את אנשי ביטוח לאומי זה החשש מהיום הזה. ואולי זו הסיבה שהם מעוותים את דוחות העוני במטרה להציג מצוקה ועוני בהיקפים שאינם קיימים במציאות, וכך ליצור מצג שווא שמדובר בארגון נחוץ.  למה גוף מיותר, אולי אתם תוהים? ובכן, מדובר בגוף שמצד אחד גובה מיסים ומצד שני מחלק קצבאות. צד המיסים בוודאי מיותר לחלוטין. מדוע צריך בישראל שתי מערכות מס מקבילות? אין לזה כל הצדקה. אין משמעות כלכלית אמיתית להפרדה בין קופת האוצר לקופת ביטוח לאומי, מערכת המס הכפולה יוצרת […]

תזכיר חוק הפחתת הגירעון

מיכאל שראל מסביר מדוע בין שתי חלופות סבירות: שמירה על יעד הגירעון, או הצבת יעד גרעון נמוך יותר, מוטב היה לבחור ביעד הנמוך. ממשלת ישראל בחרה בחלופה שלישית: הגדלת יעד הגרעון. הפופוליזם וחוסר האחריות חוגגים. להסבר מדוע החוק להגדלת הגרעון עומד בסתירה למטרותיו המוגדרות, ומדוע הגדלת הגרעון אינה נכונה, מוזמנים לקרוא את ההסבר הקצר של שראל מיד כאן. המסקנה היא די ברורה: שר האוצר כחלון נוהג בחוסר אחריות בוטה בתכניותיו השונות והמשונות של איך לבזבז את הכסף שלנו, וראש הממשלה נתניהו משתף פעולה, כרגיל בניגוד מוחלט להבנתו הכלכלית. וכך כותב שראל: התייחסות לתזכיר החוק להעלאת יעדי הגירעון המכונה (כנראה בטעות) תזכיר חוק […]