אנשים שקוראים לעצמם ליברלים ומתכוונים לתמוך בבחירות הקרובות בממשלה של נתניהו ו”השותפים הטבעיים”, הבחירה שלכם מצחיקה ומלאה בסתירות פנימיות: אתם תומכים בקואליציה סוציאל-פופוליסטית שכוללת את סחטני הקופה הציבורית, כופי הדת, המיזוגנים, הגזענים, ההומופובים, שואפי הסיפוח והאפרטהייד. אתם הליברלים שמצביעים עבור ממשלת נתניהו, אל תתלוננו על הפרוגרסיבים/סוציאליסטים שמשתמשים בשם ליברלים לשווא. אתם לא יותר טובים. עכשיו רבים מכם חושבים שאכן לא מדובר על ממשלת חלומות, אבל זה הרע במיעוטו. כי החלופה היא ממשלת שמאל, והמפלצת הנוראה מכל ניסנקורן. לא נכון. הרע במיעוטו, לבעלי תפיסת עולם ליברלית, זו ממשלה של הליכוד עם מפלגות המרכז. ההבדל בין הליכוד לכחול לבן הוא די זניח. גנץ די […]

נחמיה שטרסלר, “אל תצביעו מחל, ועוד שלוש נקודות”, באתר הארץ, 05 לאפריל 2019 בהמשך להרצאה שלי בכנס החירות, ברוח חלק מרכזי מהביקורת שלי, על הקישור ההזוי בין רעיונות ליברליים לימין מדיני קיצוני להלן ציטוטים מתוך המאמר האחרון של נחמיה שטרסלר בעיתון הארץ:  משה פייגלין. התופעה המפתיעה של מפלגת זהות הובילה אותי השבוע לכנס בחירות שערכה בהאנגר 11 בנמל תל אביב. בניגוד לאגדות, הקהל לא היה מורכב מהיפסטרים מאזור רוטשילד־שינקין. רוב הנוכחים היו מתנחלים עם כיפה סרוגה או כיפה שחורה, מתובלים באנשי ימין חילונים. אהבתי את דברי פייגלין על כלכלה חופשית. הם היו מתונים בהרבה מהמצע שכתב. סוף סוף תהיה מפלגה […]

אלי ציפורי, ההוא שמשתמש בבמה שהוא מקבל מ”גלובס” בשביל להפיץ את דף המסרים של נתניהו, מגיב לא מעט על הפוסטים האחרונים שלי, שעוסקים בחשדות לשחיתות מצד נתניהו, ומאשים אותי בחד צדדיות. ניתן להבין מתגובותיו של ציפורי שעל נתניהו יש לי רק ביקורת ואני נמנע מביקורת על היריבים גנץ-לפיד. מאחר וציפורי מוציא דיבתי רעה, ראוי שאתייחס בקצרה: המציאות שונה מהעולם שאותו ציפורי מדמיין. פוסט מה-25 בפברואר- בו אני מבקר (בחריפות רבה) את גנץ-לפיד, ואפילו קצת מחמיא לנתניהו. על המצע של גנץ-לפיד אני כותב, בין היתר: הבטחות חסרות בסיס להגדלת ההוצאה הציבורית בלי להעלות מיסים ובלי לפעול לגידול בצמיחה, וכמובן בלי להרגיז אף […]

למזדהים עם מה שנקרא כאן ימין, כלומר אנשים שחלק נכבד מהסעיפים הבאים מתאימים להם: סיפוח שטחים, טרנספר (מרצון כמובן…), המשך בניית התנחלויות, חוק הלאום, הצגת הערבים והשמאלנים כאויב, לא למדינה פלסטינית, נתניהו ראש ממשלה, וכדומה, אז די ברור שהבחירה היא במפלגה בגוש הימין. “זהות” לליברטריאנים (זהות אינה באמת כזו, אבל נניח לזה עכשיו), “ימין חדש” לחובבי ז’אנר הפשיזם שמריח דמוקרטיה, שמגיע עם קפיטליזם (מתון) או לחלופין – ליכוד. אמנם כלכלית הליכוד הרבה פחות מתאים לחובבי חירות כלכלית וממשלה קטנה, אבל השיקול של מתן כוח למפלגת השלטון הוא שיקול חשוב. הבעיה לחובבי המודל הקפיטליסטי עם ממשלת הליכוד היא שבסופו של דבר […]