מכתב פתוח לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו

אדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו אין לי ספק שאתה מבין היטיב את הנזק הרב שגרם שר האוצר משה כחלון לכלכלת ישראל. תכניותיו בתחום הדיור יצרו נזק ארוך טווח להיצע הדיור למגורים ולהשכרה, ומשימת תיקון הנזקים וחיסול תכנית “מחיר למשתכן” תכביד מאוד על שר האוצר הבא. חמור לא פחות, השר כחלון יצר נורמות של חוסר אחריות ותרם לבורות הכלכלית של הציבור, ולציפייה שהממשלה תחלק מתנות, מבלי להבין שהנטל ייפול עלינו ועל ילדינו. יתרה מזו, השר כחלון חיזק את ההסתדרות ואת ארגוני העובדים החזקים שפוגעים פגיעה קשה בציבור, ובתחום הגברת התחרות, הוא הסתפק באיומים מגוחכים כתחליף לפעילות של ממש. אדוני ראש […]

האכזריות בלשלוח אנשים להתפרנס מעבודה…

ימית נפטלי, “ראש הממשלה טוען שאי השוויון מצטמצם. הצחקתם אותי”, באתר דהמרקר, 25 לדצמבר 2018 מדד ג’יני להכנסה פנויה עומד על 0.34 בישראל, וכיוון שלאחרונה ראש הממשלה טורח להשוות את ישראל לצרפת בהקשר של ניצני המחאה החברתית, אז בצרפת מדד ג’יני עומד על 0.29. כלומר, אי השוויון בישראל גדול יותר מבצרפת הכי מעצבנים אותי אנשים שגורמים לי לצאת להגנתו של נתניהו… מסתבר שבניסיון לדחוף לנו כאן מדיניות כלכלית הרסנית: תנו עוד כסף למי שבוחר לא לעבוד – הכל כשר. כולל ביקורת על נתניהו על כך שהוא מציין בגאווה שמדד ג’יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה מצטמצם בישראל, ומצבם של השכבות החלשות […]

מאמצי כחלון להורדת מחירי החשמל

ליאור גוטמן, “מאמצי כחלון למתן את התייקרות החשמל הצליחו: התעריף יעלה בינואר ב-2.9%”, באתר כלכליסט, 24 לדצמבר 2018 זאת לאחר שחברת החשמל הודיעה רשמית על השגת הפשרה מול סימנס, אלסטום ו-ABB ועל כך שהיא צפויה לפיצוי של 465 מיליון שקל; הדבר קיזז מהעלייה המתוכננת שעמדה במקור על עד 8% אבל האמת היא שכחלון אולי התאמץ, אבל הוא לא היטיב כלל עם הציבור בישראל. מה שאפשר את העלאת מחיר החשמל ב-2.9% במקום 8% זה שילוב של שני גורמים: במסגרת פשרה מול סימנס, אלסטום ו-ABB חברת חשמל צפויה לקבל פיצוי של 465 מיליון שקל האוצר יוותר על גביית המס הנוסף על הפחם הפיצוי […]

האם עליית ריבית מעודדת חסכון?

בפוסט קודם בפייסבוק שאלתי האם הצעירים היום לא חוסכים? והאם הסיבה היא הייאוש מיוקר הדיור? תשובות של מגיבים רבים היו: “חוסכים פחות בגלל שהריבית על החסכונות נמוכה”.  ע”פ נתונים מדובר בטעות. למען הדיוק יתכן, שלריבית יש השפעה חיובית על החיסכון, אבל יתכן גם הפוך. התאוריה הכלכלית המקובלת (או סתם הגיון פשוט) לא מלמדים על השפעה הכרחית לכיוון כזה או אחר. וכפי הנראה הנתונים לא עוזרים להגיע למסקנה ברורה (אבל אני לא מומחה בתחום ויכול להיות שלא מצאתי את המחקר שמזהה השפעה מסוימת של הריבית.)   נתוני OECD מלמדים שבממוצע במדינות ה-OECD, וגם בישראל, חלה ירידה בשיעורי חסכון בין 1970 ל-1980 ומאז אין […]

מסר לפרופסור טרכטנברג לפני חזרתו לפוליטיקה

אורי פסובסקי, “נתניהו השריש תחושה שהכל גזרת גורל, מהקונפליקט עד יוקר המחייה. זה לא נכון”, באתר כלכליסט, 21 לדצמבר 2018 חוסר ההבנה הכלכלית של הציבור הישראלי קשור להטעיות שיטתיות מצד התקשורת והפוליטיקאים, אבל גם לאנשי האקדמיה יש תרומה משמעותית לחוסר ההבנה של הציבור ולהשלכות של חוסר ההבנה: דרישות מזיקות מהממשלה. הגרועים ביותר הם פרופסורים לכלכלה: לא בגלל שהם אומרים דברים מופרכים יותר מהפרופסורים שאינם כלכלנים (הם אומרים בדרך כלל דברים הרבה פחות מופרכים), אלא בגלל שהם באופן טבעי מתקבלים כמומחים לכלכלה. קבלו דוגמה – פרופסור מנואל טרכטנברג, מלהג, בראיון לאורי פסובסקי, כלכליסט: יש נתק נורא בין המקרו למיקרו. ואם המקרו […]

איך מנהלים את רכבת ישראל

בשנים 1985-1988 ניהלתי את מטע התמרים של קיבוץ קליה (בקיבוצניקית זה נקרא “לרכז” כי “לנהל” זו מלה של קפיטליסטים). מדובר באחד ממטעי התמרים הגדולים בארץ, אולי הגדול שבהם, ובכל יום עבדו איתי במטע 10-15 איש ואשה. שניים שלושה חברי קיבוץ, כמה בני גרעין וכמה מתנדבים. כל זה הרבה לפני עידן העובדים הזרים בחקלאות ולפני שהעסיקו עובדים שכירים מיריחו השכנה. היה כיף והיה מאתגר. חלק ניכר מהאתגר היה העבודה עם עובדים שאינם שכירים, ולכן אי אפשר לאיים עליהם בפיטורים (אפשר לפטר, אבל זה לא ממש איום), ורובם (בהחלט לא כולם) קצת עושים טובה שהם בכלל עובדים. כמובן שהייתה תחלופה גבוהה (בני […]

נחמד על חשבוננו

מירב ארלוזורוב, “נחמד על חשבוננו: כחלון אשם ביוקר המזון”, באתר דהמרקר, 20 לדצמבר 2018 כתבה מעולה (באמת מעולה) ואמיצה של מירב ארלוזורב על איך כחלון הרס הזדמנות מצוינת לחסל את הקרטלים בחקלאות, קרטלים שאחראים על חלק ניכר מיוקר המחיה בישראל. הכותרת וכותרת המשנה אומרות הכל: נחמד על חשבוננו: כחלון אשם ביוקר המזון.הצעה לפתוח את החקלאות בישראל לתחרות חופשית מצאה באופן חריג תמיכה במשרד החקלאות, ודווקא שר האוצר טירפד אותה ■ התוצאה: חלב שיקר ב-40% וביצה שיקרה ב-18% מהמקובל בעולם ■ יוקר המזון מתחיל בחקלאות, ובשר אוצר שמעדיף להיות אהוד מלקדם רפורמות” בשורה התחתונה: ניתן היה לעבור מתמיכה בחקלאים דרך חסימת […]