אודי ניסן, “לאיזו מפלגה יהיה אומץ להודות שחייבים להעלות מסים?”, באתר דהמרקר, 30 לינואר 2019 טורי דעה שמעציבים אותי מאוד הם טורים של פרופסורים לכלכלה, שמסבירים ממרום השכלתם שכדאי שהממשלה תעלה מיסים, תגדיל את ההוצאה הציבורית על מגוון דברים טובים ותפעל לצמצום הפערים. טורים שלא אומרים כלום על איך לשפר את רווחת הציבור בלי להתחיל בהגדלת נטל המס על אותו הציבור שהם רוצים ברווחתו. אף לא מילה:  על הדרכים לצמצם את חוסר היעילות של המגזר הציבורי, על ארגוני עובדים חמסנים, חוסמי התייעלות, על חסמי יבוא מגדילי יוקר מחייה, על דרכים לצמצם את הביורוקרטיה, על תמחור נכון של שירותים ציבוריים. אף לא […]

מישהו מאמין לכחלון שהשנה תגמר עם עמידה ביעד הגרעון? חשוב לזכור כי הגישה של כחלון היא לא גישה חברתית. הביקורת שלי, ושל כל כלכלן שאני מכיר, כולל החברתיים יותר, כמו למשל קרנית פלוג, אינה ביקורת אידיאולוגית. החברתיות של כחלון היא לחלק היום מתנות על חשבון העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. גם עמידה ביעד גרעון כל כך גבוה בתקופה של צמיחה ואבטלה נמוכה היא בזיון. כחלון בכל מקרה כבר שובר השנה את המגמה של צמצום יחס חוב תוצר. הגרעון הצפוי יהיה גבוה מהיעד. גם אחרי כל התרגילים של כחלון להקדים הכנסות ולדחות הוצאות. כדאי לקרוא את הכתבות הרבות בעיתונות הכלכלית שמציגים […]

מי שמחלק מתנות, על חשבון הציבור, בסופו של יום יחטוף ביקורת גם מחובבי המתנות, אפילו אם הם לא מבינים שזה על חשבונם. משה כחלון כותב בעמוד הפייסבוק שלו: הוצאנו 23,700 ילדים ממעגל העוני. לא נפסיק עד שנוציא את כולם. המהפכה ממשיכה. נניח לעובדה שמדובר במגמה ארוכת טווח, שהושגה בזכות מדיניות קיצוץ קצבאות, הפוכה מהגישה של כחלון, ונניח לעובדה שקשה לחשוב על מהלכי מדיניות רציניים של כחלון – בשונה מהמהלכים הקלילים, שאף אחד לא מתנגד להם, של חולקת “מתנות,” או אפילו המהלך הקליל של העלאת שכר המינימום, ונניח גם לבדיחה שכחלון יוציא את כל הילדים בישראל מעוני, ונתרכז בעיקר: מי שמחלק מתנות, […]