המעצר של פרופ’ נדירה שלהוב קיבורקיאן רק מעיד על ההפליה השיטתית של מערכת אכיפת החוק בישראל נגד הערבים אזרחי ישראל, כמו גם נגד הערבים תושבי יו”ש. יהודים רבים אמרו דברים הרבה יותר חמורים מדברי הבלע של הפרופסורית, אמירות מסיתות שבצורה די ברורה עוברות על החוק, אבל עוצרים, כרגיל, את הערבייה ולא את היהודים שקוראים להריגת ערבים מסיבית ללא הבחנה, כולל אטום על עזה. מצד שני, הטיפול הנכון בפרופסור קיבורקיאן הוא משמעתי על ידי האוניברסיטה העברית, וזה לא נעשה. הפרופסורית טוענת טענות משוללות בסיס עובדתי, טענות שמשרתות את הנרטיב האידיאולוגי שלה, תחת הכותרת של “מחקר,” ותחת הטענה של “חופש אקדמי”. אבל […]

כשהייתי סטודנט מחקר בתחילת הדרך באוניברסיטה העברית, עדיין כחבר קיבוץ ואפילו מזכיר קיבוץ, חקרתי בין היתר את הקיבוץ. המאמר הראשון שפרסמתי בכלכלה (ברבעון לכלכלה הישראלי) היה על מודל להפרטת הצריכה בחדר האוכל, כאשר לוקחים בחשבון את ההחצנות החיוביות (או השליליות) מהמפגש בחדר האוכל (או מהצפיפות). חלק ניכר ממחקרי הקדשתי בדיוק לשאלה שהעסיקה את ידידי רן אברמיצקי כמה שנים מאוחר יותר: תעלומת הקיבוץ – איך קיבוצים יכולים להצליח בהעדר תמריצים כלכליים אישיים. התזה שלי הייתה שאנשים מוכנים לעבוד בקיבוץ בשכר שוויוני למרות פריון עבודה שונה בגלל האלמנט של הביטוח ההדדי. גם אם היום מצבי טוב אני לא יודע מה יהיה בעתיד, […]

מחלת הנובל היא כינוי לתופעה שזוכי נובל הופכים למומחים כלליים ומאמצים ומקדמים מגוון תאוריות שאינם בתחום התמחותם ולעיתים הן מופרכות לחלוטין. מילטון פרידמן, בנאום הזכייה בנובל אמר: ההכרזה על פרס הנובל הופכת את מקבלו למומחה לכל דבר ועניין. אני עצמי נשאלתי לדעתי על כל דבר, החל מתרופה להצטננות ועד שווי השוק של מכתב חתום על ידי ג’ון פ. קנדי. מיותר לציין שתשומת הלב מחמיאה, אבל גם משחיתה. אסתר דופלו זכתה בנובל בזכות השילוב של יזמות, חריצות, אכפתיות והבנה טובה של סטטיסטיקה. לא בזכות הבנה עמוקה בכלכלה. חשוב להבין מה היא עשתה, ולמה מגיע לה המון קרדיט על זה, ולהבין שבין […]

פרופסור גד יאיר, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, פרסם במייל “ברשת האקדמיה” עם קישור לסרטון אותו הוא הפיק, וכך הוא כתב: בתחומי מדעי הרוח והחברה מקובל לפרסם ספרי מחקר. וכדי לפרסם ספרי מחקר, הוצאות לאור דורשות ממחבריהן.ם לשלם מכיסם.ן בעבור הפקת הספר. ארבעים אלף שקלים ומעלה. חמישים אלף ומעלה. לפוריים שבדיסציפלינה, עלויות פרסום ספריהם עשויות להגיע למאות אלפי שקלים. כאמור, מכיסם.ן. נסחטים באיומים? למה חוקרות וחוקרים במדעי החברה והרוח צריכים לממן את פרסום ספריהם? הקישור למעלה מוביל לשיחה המלינה על העניין. בשיחה אני מבקש לעורר דיון רחב סביב השאלות המועלות בה – לאמור, מה העלויות המצטברות, מדוע ההוצאות לאור דורשות תשלום, […]

לבקשת העוקבים בפוסט הקודם בפייסבוק, קצת יותר על הנושא, ובפרט למה התכוון חתן פרס נובל, רוברט סולו, כשאמר כבר ב-1987, השנה בה זכה בנובל, שרואים את עידן המחשב בכל מקום אבל לא בנתוני הפריון. ובמקור: You can see the computer age everywhere, but in the productivity statistics. ובכן, ראשית כדאי להבין מה זה פריון, או “הפריון הכולל”, בשביל לא לבלבל עם פריון העבודה (או פריון הילודה). סולו, מוותיקי חתני הנובל של MIT (סמואלסון ומודליאני הם השניים הוותיקים הנוספים*), והיחיד שעדיין בחיים (כבר בן 97) קיבל את פרס הנובל על שתי תרומות מרכזיות למחקר בתחום הצמיחה הכלכלית. מודל הצמיחה המפורסם שלו, […]