כשהייתי סטודנט מחקר בתחילת הדרך באוניברסיטה העברית, עדיין כחבר קיבוץ ואפילו מזכיר קיבוץ, חקרתי בין היתר את הקיבוץ. המאמר הראשון שפרסמתי בכלכלה (ברבעון לכלכלה הישראלי) היה על מודל להפרטת הצריכה בחדר האוכל, כאשר לוקחים בחשבון את ההחצנות החיוביות (או השליליות) מהמפגש בחדר האוכל (או מהצפיפות). חלק ניכר ממחקרי הקדשתי בדיוק לשאלה שהעסיקה את ידידי רן אברמיצקי כמה שנים מאוחר יותר: תעלומת הקיבוץ – איך קיבוצים יכולים להצליח בהעדר תמריצים כלכליים אישיים. התזה שלי הייתה שאנשים מוכנים לעבוד בקיבוץ בשכר שוויוני למרות פריון עבודה שונה בגלל האלמנט של הביטוח ההדדי. גם אם היום מצבי טוב אני לא יודע מה יהיה בעתיד, […]