רבים עשויים להבין בשלב מסוים שהמוסד לביטוח לאומי הוא גוף גדול ומיותר, שפשוט מזיק לציבור בישראל. ואם יש משהו שבאמת מפחיד במיוחד את אנשי ביטוח לאומי זה החשש מהיום הזה. ואולי זו הסיבה שהם מעוותים את דוחות העוני במטרה להציג מצוקה ועוני בהיקפים שאינם קיימים במציאות, וכך ליצור מצג שווא שמדובר בארגון נחוץ.  למה גוף מיותר, אולי אתם תוהים? ובכן, מדובר בגוף שמצד אחד גובה מיסים ומצד שני מחלק קצבאות. צד המיסים בוודאי מיותר לחלוטין. מדוע צריך בישראל שתי מערכות מס מקבילות? אין לזה כל הצדקה. אין משמעות כלכלית אמיתית להפרדה בין קופת האוצר לקופת ביטוח לאומי, מערכת המס הכפולה יוצרת […]

יש בישראל משפחה חרדית עם 9 ילדים. האם עובדת במשרה מלאה ובשכר גבוה (מעל 20,000 ש”ח לחודש), האב לומד בכולל. כולם בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון בריא ומספיק, בגדים שעושים את העבודה. שירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). אין מצוקה למרות שחיים בצניעות רבה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. אני צריך להיות מוטרד מהעוני של המשפחה והילדים? זה חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות. ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים ובעיקר ילדים עניים. אין אף מדינה בעולם עם כל כך הרבה משפחות שבחרו לחיות בעוני ולהביא לעולם כל כך הרבה ילדים. והעוני הנמדד הוא יחסי. […]

כשמפרסמים את הזוכים בפרס הנובל בכלכלה, אני תמיד חושב על האנשים שציפו בסתר לבם לקבל את הפרס ושוב דילגו עליהם :-), יותר חשוב: ברכות לזוכי הפרס, שלושת כלכלני הפיתוח, כולל אסתר דופלו, האישה השנייה שזכתה אי פעם בפרס, ואביג’יט בנרג’י (שהיה אחד המדריכים של אסתר בדוקטרט והיום נשוי לה) ומיכאל קרמר שהם מהחשובים בכלכלני הפיתוח בדור שלהם. הפעם הפרס הוא ממש בתחום המחקר שלי, וניתן לאנשים מהדור האקדמי שלי (בערך) ואני אפילו מכיר אישית את כל השלושה, והנה אני כבר גולש לכתיבה בסגנון שלושת השלבים בהספד: “המנוח, המנוח ואני, אני”, במקום לספר לכם על התרומות החשובות שלי למחקר בכלכלה פיתוח – […]

האקונומיסט מדווח על סמל סטטוס בסנגל – כבשים. “Why people in Senegal pay a fortune for fancy sheep”, The economist, May 16th 2019 השיגעון החדש הוא כבשים מסוג Ladoum. ע”פ המאמר, הזכרים יכולים להגיע למשקל של שלושה גברים (סנגלים?) ועל יופיים אין ויכוח (לפחות שם). המחירים: עשרות אלפי דולרים לאיל מרשים, במדינה עם תוצר לנפש של בערך 1000 דולר לשנה. אני מתעניין בנושא מאז שקצת חקרתי את התופעה של צריכה ראוותנית אצל עניים, ואף פרסמתי מאמר ב-economic journal ב-2012 עם צביקה נאמן. אז אני פשוט אוהב דוגמאות של בזבוז כסף על שטויות בשביל לנסות להרשים. כמובן שלא צריך לצאת מגבולות […]