על אי-שוויון בצלחת

עדי דוברת- מזריץ, “רוצים לראות מה זה אי־שוויון? תסתכלו בצלחת”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2019 זו כותרת המאמר של עדי דברת-מזריץ מדהמרקר, שמדווח על מגוון נתוני צריכה לפי עשירונים בישראל. הכותרת (שאני מנחש, לא נבחרה על ידי הכתבת) רומזת שההוצאות על מזון ממחישות את גודל הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. אבל הנתונים מראים (ולא בפעם הראשונה) שאי-שוויון בהכנסה (הפנויה) אמנם גבוה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות אבל דווקא אי-שוויון בצריכה הוא נמוך. בפרט, משפחה בעשירון העליון מוציאה על מזון 3,565 שקלים לחודש, שזה בוודאי הרבה יותר מההוצאה של משפחה ממוצעת בעשירון התחתון – 2,394, אבל לא מדובר בפער ענק. אחרי שמתקנים להוצאה […]

מצע מפלגת “כחול לבן”

עמרים ברקת, “צ’ק ללא כיסוי: החוסרים, הבעיות, הטעויות המביכות והצד החיובי במצע שצפוי למפלגת “כחול לבן”, באתר גלובס, 25 לפברואר 2019 הבסיס למצע של “כחול לבן” צפוי להיות מצעה המפורט של “יש עתיד”, שכולל עשרות סעיפים כבדים שיעלו לתקציב המדינה מיליארדים, אבל אין בו קיצוצים או מסים חדשים. אמנם צריך לומר מילה טובה למפלגות שמפרסמות מצע מפורט, אבל כשלא רוצים להרגיז אף אחד, נשאלת השאלה: מאיפה יבוא הכסף? עמירם ברקת, גלובס, מנתח את המצע של “יש עתיד.” מצע שכפי הנראה יהיה הבסיס למצע המשותף של מפלגת גנץ-לפיד. הבטחות חסרות בסיס להגדלת ההוצאה הציבורית בלי להעלות מיסים ובלי לפעול לגידול בצמיחה, […]

האם שוודיה קפיטליסטית חלילה? – מתוך טור בהארץ

המדינות הסוציאל־דמוקרטיות המוצלחות, כמו שוודיה ודנמרק, מצליחות לקיים כלכלה משגשגת ומדינת רווחה נדיבה. עובדה זו מעוררת ויכוח מעל דפי עיתון זה, בין נחמיה שטרסלר, שטוען כי סוד ההצלחה של שוודיה הוא הבחירה בקפיטליזם — לבין דב חנין ואחרים, שממעיטים בערך הקשר שבין שוודיה לקפיטליזם. כלכלה קפיטליסטית, או בשמה העדיף “כלכלת שוק תחרותית”, היא כלכלה המבוססת על קניין פרטי, יוזמה פרטית, שוק תחרותי המנוהל לפי מחירים הנקבעים על סמך הביקוש וההיצע, ולרוב גם יבוא ויצוא חופשיים. כמובן, אין סתירה בין ממשלה, שממסה את הפעילות הכלכלית ומספקת מוצרים ציבוריים, לבין קפיטליזם. למעשה אין אפשרות שכלכלה תחרותית תתקיים ללא ממשלה, שאוכפת את החוק, […]

הפריון הגבוה לעובד במפעל שאינטל תקים – מצדיק את המענק העצום?

מירב ארלוזורוב, “הפריון הגבוה לעובד במפעל שאינטל תקים – מצדיק את המענק העצום”, באתר דהמרקר, 30 לינואר 2019 מירב ארלוזורוב כותבת על ההשקעה באינטל באתר דהמרקר, ומצטטת אותי בהרחבה מסביר מדוע החישוב של משרד האוצר על כדאיות ההשקעה מופרך. מירב בכל זאת מגיעה למסקנה שההשקעה כדאית. לפי חישובי האוצר — שעליהם רק קיבלנו דיווח אך כמובן שלא ראינו את המודל המפורט שלהם — לא ניתן להטיל ספק בכדאיות ההשקעה של אינטל בישראל. החישוב מעלה שההשקעה הקודמת של החברה בארץ, שתמורתה שילמה המדינה מענק של 700 מיליון שקל (ועם הקמת המפעל החדש, המענק יוכפל ל-1.5 מיליארד שקל), הכניסה לישראל תועלת תוספתית […]

ונצואלה היא כישלון כלכלי. אבל סוציאליסטית?

ברט סטיבנס ניו יורק טיימס, “כן, ונצואלה היא קטסטרופה סוציאליסטית“, באתר דהמרקר, 27 לינואר 2019 טור קצר של ברט סטיבנס, ניו יורק טיימס, בתרגום לעברית בדהמרקר, מזכיר את העובדה שרבים מנסים לשכוח. הסוציאליזם לא עובד. וברשותכם אוסיף הבהרה: המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות אינן סוציאליסטיות, הן קפיטליסטיות ובעלות שוק תחרותי מאוד. כמה ציטוטים נבחרים: גרג גרנדין, פרופסור מאוניברסיטת ניו יורק, כתב בטור לזכרו של צ’אבס כי “הבעיה הגדולה ביותר שעמדה בפני ונצואלה בימי שלטונו לא היתה הסמכותיות של צ’אבס, אלא שהוא לא היה סמכותי מספיק”. גרנדין יכול להודות בכך שהסוציאליזם דורש בסופו של דבר כפייה כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות; אחרת […]

איך לשפר את הפריון הנמוך בתעשיה הישראלית?

אורה קורן, “הנחנו את יסודות המהפכה: בוגר מקצוע טכנולוגי ירוויח פי שניים מבוגר משפטים”, באתר דהמרקר, 21 לינואר 2019 ההשקעות שזכו לתמיכת המדינה ב–2018 התמקדו בשיפור הפריון הירוד של התעשייה, ששיעורו כ–60% מהפריון במדינות מפותחות. את מפת הדרכים להעלאת הפריון התוותה ועדת נטו תעשייה, בראשות מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד. בשנה האחרונה עמלו במשרד הכלכלה על יישום ההמלצות הכתבה עוסקת בפריון הנמוך של התעשייה בישראל ובמהלכים של משרד הכלכלה/אוצר לשיפור הפריון, אבל הציטוט למעלה מטריד ומייצג את הגישה השגויה של הממשלה. נניח לכותרת “נטו תעשיה” שרומזת על כך שמדובר בעוד תכנית פופוליסטית של השר כחלון, רק שהפעם במקום להעביר כסף מקופת […]

הקשר בין מחירי הנכסים לריבית שנקבעת ע”י הבנקים המרכזיים

ההבנה שלי במקרו כלכלה מספיקה בשביל שאבין כמה מעט אני מבין בשווקי המניות ובפרט בתנודתיות במדדים. לעומת זאת, יש את “המומחים משוק ההון” שקונים ומוכרים מניות ולכן יש להם הבנה “מהשטח” על מקרו כלכלה, אבל האמת היא שהם בדרך כלל מבינים כל כך מעט שהם אפילו לא מבינים שהם לא מבינים. ובאמת, אין שום אפשרות להבין מקרו כלכלה מ”השטח.” אז בגלל שאני לא מבין הרבה, אני כאן רק בשביל לתהות לגבי הטענה של רבים, שניסו להסביר את העלייה במחירי המניות עד הנפילות האחרונות בשער הריבית שקובעים הבנקים המרכזיים בעולם, ובמיוחד בארה”ב. הרציונל הפשוט שאם הריבית נמוכה, מחירי נכסים גבוהים, הוא רציונל […]