חיסול הפרוייקט הציוני

ממשלות ישראל, צעד אחר צעד, מובילות אותנו לחיסול הפרויקט הציוני. מירב ארלוזרוב, “כדי שלא נגמור כמו הטיטאניק, המומחים מציעים לחלק את ישראל לקנטונים”, באתר דהמרקר, 06 למאי 2021 עם אוכלוסייה חרדית שמכפילה את עצמה כל 16 שנים מדינת ישראל לא תוכל לשגשג לאורך זמן. לא מדובר על תחזית לעוד 200 או 100 שנים. זה כנראה יקרה כבר בזמן החיים שלנו. האם זה יקרה בוודאות? בהחלט לא. יתכן שיחול מפנה מהיר בהתנהגות החרדים. אולי האצה אדירה ביציאה בשאלה ואולי רק צמצום ילודה משמעותי ועלייה בהשתתפות בשוק העבודה, אבל מדובר על תרחיש סביר ביותר. קשה לראות איך, כל עוד החרדים בשיתוף הפעולה […]

איפה נמצאת ישראל בדירוג התוצר לנפש בין כלכלות העולם?

איתי זהוראי, פורבס ישראל, “לראשונה: ישראל בין 20 הכלכלות המובילות בעולם בתוצר לנפש”, באתר חדשות 12, 26 לאפריל 2021 הכתבה בחדשות 12, מחמיאה באריכות לביצועים המרשימים של הכלכלה הישראלית, עם מגוון סופרלטיבים על חוסנה של הכלכלה הישראלית ועל הזינוק לצמרת וכדומה, אבל לקראת הסוף, פונים לאמת העגומה: לצד הנתונים המעודדים, איך ייתכן שאנחנו לא מרגישים עשירים כל כך? בעיית יוקר המחייה בישראל לא נפתרה בשנים האחרונות ואף הוחרפה – כך שישראל נחשבת עדיין לאחת המדינות היקרות בעולם. לפי ארגון ה-OECD, המחירים בישראל כיום גבוהים בכ-25% מהממוצע של כלל מדינות הארגון. וכך, בעוד מבחינת היקף ההכנסה לנפש ישראל נמצאת במקום ה-19, […]

ביטקוין 2.2

בפוסט הקודם (ביטקוין 2.1) עסקתי בהיבט אחד של נזקי הדפלציה: חסם תחתון לריבית הריאלית, שיכול לגרום למיתון בגלל ירידה בביקוש להשקעות. אבל הירידה בביקוש להשקעות לא יכולה להסביר מיתון ללא גורם נוסף: קשיחות השכר כלפי מטה. הטענה שלי בפוסט הקודם הייתה טענה קיינסיאנית: צניחה בביקושים יכולה להוביל למיתון. יצרנים מצמצמים כמויות של מוצרים ושירותים בגלל שאין להם ביקוש, וכתוצאה מפטרים עובדים. אבל רגע, משהו כאן לא סביר, או לפחות עומד בסתירה למודל הכלכלי הקלאסי, על פיו עודפי היצע יוצרים ירידת מחירים. בפרט, אם עובדים רוצים לעבוד, אבל חלקם מובטלים, אז שכר העבודה צפוי לרדת, ועם הירידה בשכר גם מחירי המוצרים […]

ביטקוין 2.1 או מה רע בדפלציה?

מסקנת הפוסט הקודם על הביטקוין הייתה שאם יקרה (הלא כל כך סביר) וביטקוין יהפוך למטבע שמחירו יציב יחסית אשר משמש את הציבור בעולם לבצע עסקאות במקום כסף בצו המדינה (כסף פיאט), אז מחירים נקובים בביטקוין ירדו בהדרגה, בגלל כמותו המוגבלת, כלומר: דפלציה. סיימתי את הפוסט בטענה שדפלציה יכולה להוביל למיתון. הפוסט הזה מסביר (בתמציתיות ובאופן חלקי) מדוע. כמובן שמנקודת המבט של הפרט דפלציה זה דבר מצוין, אבל בסופו של דבר היתרונות של הדפלציה לא מפצים על (פוטנציאל) הנזק הרב שהיא יכולה ליצור. נתחיל עם הקשר בין ריבית נומינלית (ריבית שקלית, דולרית, וכדומה), אינפלציה צפויה וריבית ריאלית. ריבית ריאלית היא התשואה […]

ביטקוין פרק 2

בפוסט הקודם  טענתי שאם ביטקוין לא יהיה תחליף לכסף פיאט לביצוע עסקאות, כלומר הוא משמש רק אמצעי לצבירת ערך ולרווחים פיננסיים, אז מדובר בבועה, והבהרתי שיש אינסוף אפשרויות לתוואי המחיר של בועת הביטקוין. החל משיווי משקל של מחיר אפס, והשמיים הם הגבול. נקטתי בפוסט את הזהירות המתבקשת וציינתי במפורש, שאולי ההנחה שביטקוין לא יהיה תחליף לפיאט שגויה (למרות שאני די משוכנע שזו דווקא הנחה סבירה ממגוון סיבות שלא אכנס להן כאן), ואף ציינתי שגם אם מדובר בבועה זה לא מחייב שהיא תתפוצץ בקרוב וזה אפילו לא בלתי רציונאלי להשקיע בבועה. הדבר המרכזי, שהבנתי מהפוסט שיש כת חובבי ביטקוין ששונאים את […]

האיום על עתיד ישראל כמדינה מודרנית משגשגת

אפשר רגע פוסט רציני על האיום על העתיד של ישראל כמדינה מודרנית משגשגת? בפרק האחרון בפודקאסט “עושים חשבון” אטילה ואני דיברנו על החרדים. המסר המרכזי שלי היה שהאוכלוסייה החרדית, שגדלה בקצב מאוד מהיר, מהווה איום על קיומה של מדינת ישראל כמדינה מודרנית משגשגת, ולכן אולי איום על עצם קיומה. להמחשת המספרים, מתוך בני ה-75 ומעלה בישראל, רק 3% חרדים, אבל מתוך בני השנה זה כבר בערך רבע. מיעוט קטן יכול לחיות על חשבון הרוב, אבל כשהמיעוט הזה יהיה חמישית מהציבור בישראל, זה כבר לא אפשרי, אם רוצים לשמור כאן על שגשוג כלכלי ורווחה. מגפת הקורונה הגדילה את הסלידה/שנאה של רבים כלפי […]

מודל סבסוד השכר – “המודל הגרמני”

יש טיעונים סבירים בעד מודל סבסוד שכר, הידוע גם כחל”ת גמיש (או “המודל הגרמני”), ויש טיעונים סבירים לא פחות נגד. אבל אם שר האוצר ומשרדו החליטו נגד, אז כתבות דהמרקר סיון קלינגבייל ודפנה מאור משוכנעות שזה בגלל בעיות אגו וקיבעון מחשבתי. סיוון קלינגבייל ודפנה מאור, “האגו של משרד האוצר קונס את הציבור ב-4 מיליארד שקלים”, באתר דהמרקר, 26 לאוגוסט 2020 מתוך הכתבה: חוסר מידע, חוסר אמון בשוק, שיקולי אגו וקיבעון מחשבתי — אלה הן הסיבות שבגינן נמנעת ממשלת ישראל משינוי מדיניות החל”ת הבזבזנית. זאת, אף שלהערכת כלכלנים הסבה מדיניות זו נזק של 3–4 מיליארד שקל (במונחים שנתיים), ניפחה את נתוני […]