על פיקוח שכר דירה והדיון עם סתיו שפיר

מצער, גם אם לא מפתיע, התמיכה שזוכה לה חברת הכנסת סתיו שפיר מרבים בציבור בישראל. מסתבר, שבהעדר תקשורת ביקורתית, שרלטנים מתלהמים, שזורקים ססמאות פופוליסטיות, זוכים לאהדה. מצורף מחדש, הדיון בתקשורת עם שפיר בנושא פיקוח שכר דירה ב”לילה כלכלי,” בו אני טוען שכלכלני ה-OECD לא תומכים בפיקוח שכר דירה שנועד להוריד את השכירות מתחת למחיר השוק התחרותי, בניגוד לטענות של שפיר. אני מבהיר שיש ברשותי אמייל, ובו כותב לי את הדברים במפורש כריסטוף אנדרה, אחד מהכלכלנים ב-OECD ששפיר פגשה (כמובן שכתבתי לו את המייל בעקבות הדיווח המטעה של שפיר לציבור בישראל). אז מוזמנים לצפות בראיון ולקרוא את המייל ששלח לי כריסטוף […]

גרעון, יחס חוב תוצר, ילודה

קטע מטור בדהמרקר שכתבתי בשנת-2007: לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים – תנודתיות בשיעור הצמיחה סביב המגמה; כלומר, מעברים מתקופות של צמיחה מהירה לתקופות של מיתון. גם אם לא מבינים תמיד מדוע, הניסיון מרמז לכך שמיתון יגיע, והוויכוח הפופולרי כל כך בישראל על מה עושים עם “העודפים המצטברים בקופת המדינה” יוחלף בוויכוח פחות נעים – מהיכן מקצצים בזמן שהקופה הולכת ומתרוקנת. מדיניות כלכלית אנטי-מחזורית – כלומר מדיניות המנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל, מאופיינת בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה והימנעות מקיצוצים או אף הרחבה בהוצאה […]

מלחמות הסכמי הסחר של טראמפ

האקונומיסט מפנה את תשומת לב קוראיו לכך שטראמפ חתם לאחרונה (נובמבר 2018) על הסכם הסחר ארה”ב-מקסיקו-קנדה, והיום כבר מפר את ההסכם באיומים להעלות את המכס על מקסיקו אם המקסיקנים לא יעצרו את ההגירה הלא חוקית לארה”ב. Donald Trump vows to use tariffs to punish Mexico for migrants, The Economist, May 31st 2019 העובדה הזו מטילה צל כבד על הטענה שטראמפ מנהל מלחמות סחר עם אירופה וסין במטרה להגיע להסכמים חדשים שבהם יש פחות חסמי סחר. איזה אינטרס יש לסין או לאיחוד האירופי לחתום על הסכמי סחר עם נשיא שלא מכבד את ההסכמים שהוא חותם עליהם?    ולעניין הכלכלה: אזרחי ארה”ב […]

לשחרר את החרדים שיעבדו בשוק העבודה. נקודה.

מירב ארלוזורוב, דהמרקר, על גיוס החרדים, תחת הכותרת: מירב ארלוזורוב, “הטמטום ההיסטורי: מי בכלל צריך חוק גיוס”, באתר דהמרקר, 30 למאי 2019 חוק הגיוס מנציח את האיוולת ההיסטורית של חוק טל: בשביל לגייס 417 בני ישיבות לצבא, הצעת החוק כולאת 14 אלף מהם בישיבות ומונעת מהם לצאת לעבוד מתי נבין ששילוב החרדים בשוק העבודה חשוב יותר מיעדי הגיוס לצבא? ארלוזורוב ממשיכה: חוק הגיוס ממשיך בכך את הטמטום ההיסטורי של חוק טל: החרדים השתמטו מהצבא, החילונים רתחו עליהם, אבל נאלצו לבלוע את הצפרדע, ובתור נחמה לחילונים נקבע שהחרדים יענשו בכך שכל זמן שהם מממשיכים להשתמט הם יהיו חייבים להישאר כלואים בישיבה […]

כנס מכון אהרון למדיניות כלכלית בבינתחומי הרצליה

כנס מכון אהרון למדיניות כלכלית התקיים תחת הכותרת “השקעות נמוכות, פריון נמוך – מדוע המשק נשאר מאחור?” (לרשותכם וידאו של כמעט 7 שעות) [embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=6J59Rgedcnw[/embedyt] בין הבכירים מהארץ ומהעולם שנשאו בו דברים: פרופ’ אוריאל רייכמן,  פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל; פרופ’ איגנסיו ויסקו, נגיד הבנק האיטלקי; מר שלמה דוברת, מייסד ושותף כללי, ויולה; יו”ר מכון אהרן למדיניות כלכלית; גב’ ענת לוין, לשעבר משנה למנכ”ל, חטיבת השקעות ופיננסים, כלל ביטוח; ד”ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; מר דוד ברודט, יו”ר בנק לאומי; מר קרייג באומונט, IMF Mission Chief for Israel; מר אנדש בורג, לשעבר […]

“אף אחד לא הולך לשם יותר – צפוף שם יותר מידי”

בהמשך לפוסט קודם שלי בפייסבוק, שבו הצגתי טיעון לגבי השפעת אגרות גודש ושאלתי אם הטיעון אפשרי או שמדובר בכשל לוגי. טיעון מעניין ששמעתי היום בכנס על אגרות גודש. זה הולך בערך כך: אנשים שונים מושפעים באופן שונה מהדרישה לתשלום עבור שימוש… Posted by Omer Moav on Monday, May 20, 2019   ובכן, כשל לוגי. ראשית הטיעון:  יש אנשים שיגיבו למחיר ויפחיתו את הנסיעות בכבישים עמוסים, כתוצאה הגודש בכביש יפחת. הגודש המופחת יכול לגרום לאחרים דווקא להגדיל את השימוש בכביש. מדובר באנשים שלא מאוד רגישים למחיר כספי אבל נמנעו מנסיעה בכביש בגלל הגודש, עכשיו הם דווקא ייסעו יותר. הם ישמחו לשלם את […]

מדוע אנשים בסנגל משלמים הון על כבשים?

האקונומיסט מדווח על סמל סטטוס בסנגל – כבשים. “Why people in Senegal pay a fortune for fancy sheep”, The economist, May 16th 2019 השיגעון החדש הוא כבשים מסוג Ladoum. ע”פ המאמר, הזכרים יכולים להגיע למשקל של שלושה גברים (סנגלים?) ועל יופיים אין ויכוח (לפחות שם). המחירים: עשרות אלפי דולרים לאיל מרשים, במדינה עם תוצר לנפש של בערך 1000 דולר לשנה. אני מתעניין בנושא מאז שקצת חקרתי את התופעה של צריכה ראוותנית אצל עניים, ואף פרסמתי מאמר ב-economic journal ב-2012 עם צביקה נאמן. אז אני פשוט אוהב דוגמאות של בזבוז כסף על שטויות בשביל לנסות להרשים. כמובן שלא צריך לצאת מגבולות […]