שלילת סמכות בג”צ לבטל החלטה של הכנסת להעניק חסינות

המחקר הכלכלי על הסיבות שמדינות מסוימות נשארות מאחור, מתמקד במוסדות הכלכליים, בעיקר ההגנה על זכויות קניין, ובכלל זה מערכת אכיפת חוק מתפקדת שמספקת בטחון ואכיפת חוקים, וחשוב לא פחות, מערכת חוקית שמצמצמת את כוחו של השליט לפגוע בציבור באופן שרירותי ומפלה. ממשלות מושחתות, שלא כפופות לחוק, שכוחן אינו מרוסן במערכת משפט עצמאית, כנסת, ובנק מרכזי עצמאי, פוגעות בצמיחה הכלכלית. אני לא רוצה לטעון שישראל תהפוך לרפובליקת בננות ענייה אם ראש הממשלה יצליח לקדם את תכניותיו להחלשת סמכות בית המשפט (ופגיעה נוספת במערכת אכיפת החוק), אבל הכיוון הוא מאוד בעייתי. פסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג”צ פסל, היא לדעתי רק […]

האם טראמפ הוא גאון אסטרטגי?

יתכן שדולנד טראמפ הוא גאון אסטרטגי, איש עסקים קשוח שלא מפחד לקחת סיכונים, ובסופו של דבר הוא יודע לסגור עסקה שמשרתת את האינטרס שלו, או את האינטרס האמריקאי. במסגרת האפשרות הזו, אפשר לפרש את העלאת המכסים של טראמפ על יבוא מסין והאיום/כוונה להעלאת מכסים על יבוא מאירופה, כתרגיל זמני שנועד ללחוץ על סין והאיחוד האירופי לשפר את הסכם הסחר. אבל, הטיעונים של טראמפ, שהמהלך יכניס כסף סיני לקופה באמריקאית ויתרום לכלכלתה, הם הבלים מוחלטים. מכס זה מס שנופל בעיקר על הרוכש, גם אם חלקו יכול להתגלגל ליצרן. לדוגמה: האם מכס של 10,000$ על מכונית אירופאית, יגרום ליצרן באירופה להוריד את המחיר […]

עסקת השוחד החמורה בהיסטוריה של מדינת ישראל

אני לא מדבר על הצוללות, שעוד ניתן לטעון שאין שם כלום (למרות העובדות שמעוררות חשד רציני שנתניהו כן היה מעורב בעסקת שוחד סיבובית גם שם). אני מדבר על העסקה הקואליציונית המתגבשת, שדוברים מטעם הליכוד לא רק שאינם מכחישים אותה הם מצדיקים אותה. העסקה פשוטה: נתניהו ישבש את סדרי העדיפויות הכלכליים, החברתיים, והחוקיים למען השותפות שמייצגות מיעוט בציבור הישראלי ובתמורה יקבל הטבה אישית – חקיקה שתמנע העמדתו לדין. זה לא חלק מהמשחק הדמוקרטי: מו”מ על אינטרסים של ציבוריים שונים במסגרת גיבוש קואליציה הוא לגיטימי, גם אם לפעמים יוצר החלטות מצערות. אבל כאן מדובר על מו”מ שאינו פשרה על סדרי עדיפויות שונים של […]

“אבל המעסיק חזק והעובד חלש!”

תגובה פופולרית לביקורת על חקיקה שנועדה להגן על עובדים ולביקורת כנגד הכוח של ארגוני עובדים וזכות השביתה (ללא זכות למעסיק לפטר שובתים). לתגובה הזו אני משיב בשאלה: למה בחרתם בצד החלש? מדוע אתם מועסקים ולא בעלי עסק? למה שלא תגלו יוזמה, תיקחו סיכון, תקימו עסק, ותהיו בצד החזק? יתכן שהמעסיקים הם באמת בצד החזק במו”מ על שכר ותנאי עבודה, אבל זה רק מוכיח שיש פחות מידי מעסיקים ויותר מידי מחפשי עבודה בשכר. ולכן המסקנה הנובעת מה”חולשה” של העובדים – שרצוי שהמחוקק יחזק אותם, פשוט מופרכת. הרי ככל שהמחוקק יחזק את העובדים ויחליש את המעסיקים, עוד פחות אנשים יבחרו ליזום, להשקיע, […]

תוספת שכר לעבודה בחג

בעל עסק מחויב על פי חוק לשלם לעובד תוספת של 50% לשכרו עבור עבודה בחג, ואני תוהה מדוע החוק לא מחייב את בעל העסק, במקרה שהוא עובד בחג, להרוויח 50% יותר בכל שעת עבודה … האם אין כאן אפליה?? בנוסף לכל הדברים המוזרים בתקנות וצווי הרחבה, התוספת של 50% אינה רק לשכר מינימום, אלא חלה על השכר שהוסכם בין העובד למעסיק. אסור לעובד שמקבל 100 שקלים לשעת עבודה בימי חול, לעבוד בחג תמורת 120 שקלים לשעה, גם אם הוא מאוד רוצה, כי המעסיק לא מוכן לשלם יותר לשעה, ומעדיף לא להעסיק את העובד כלל, שזה כמובן חוקי. לאותו המעסיק מותר לשלם […]

מה המשמעות של המשך הזינוק בגירעון?

אבי וקסמן, “הגירעון ממשיך לזנק: טיפס ל-3.8%”, באתר דהמרקר, 06 למאי 2019 משרד האוצר הודיע לממשלה לפני כמה חודשים כי אם לא תנקוט צעדים כלשהם, הגירעון ב-2019 צפוי להתנפח ל-3.6% – אבל באחרונה מעריכים במשרד כי הוא עשוי להגיע לרמה גבוהה אף יותר, בייחוד אם הממשלה החדשה תימנע מהעלאות מסים ומקיצוצים בתקציב. כל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקל. מה המשמעות של גרעון שנתי של 3.7% תוצר לשנה? (זו תמונת המצב העגומה ל-12 החודשים שהסתיימו באפריל) בערך 5,700 שקל לנפש בישראל. ממשלת נתניהו, בניהול שר האוצר משה כחלון, הכניסה אותנו לתוואי שבו החוב הציבורי צפוי לגדול בשנת […]

השקרים של ירון זליכה

טלי חירותי סובר, “אחד במאי: חמש הטעויות של ירון זליכה”, באתר דהמרקר, 01 למאי 2019 טלי חרותי-סובר חסכה לי את העבודה, וכך היא כותבת במאמר מדויק בדהמרקר, העתקתי את עיקרי הטענות – “המדינות המתקדמות הן בעלות שיעור המאוגדים הגבוה ביותר – שוודיה, דנמרק, אוסטריה, קנדה אירלנד. יותר מאוגדים, יותר תוצר”. מדובר במשפט שאין דמגוגי ממנו. ההשוואה בין עובדים מאוגדים בישראל ובשוודיה או דנמרק, או בכל מדינה מתוקנת אחרת, מופרכת מיסודה. במודל הסקנדינבי מובטחת גמישות ניהולית – בעוד ישראל מקדשת את מנגנון הקביעות. בנוסף, בכל מדינה מתוקנת קיימת מערכת ברורה של איזונים ובלמים – כזו שחסרונה בישראל ניכר ביותר. נהגי הרכבת […]