סמי פרץ, “בלי אגרת גודש: הפתרון המפתיע של נתיבי איילון לפקקים”, באתר דהמרקר, 20 לינואר 2020 החברה הממשלתית הציגה תוכנית להפחתת העומס באמצעות עבודה מהבית, שעות עבודה חריגות, קארפולים וקורקינטים. כל עוד הרכבת הקלה מתעכבת, ובהיעדר הטלה של אגרות הגודש על הנהגים – חבילת ההצעות של נתיבי איילון הכרחית להורדת רכבים פרטיים מהכביש מאמר של סמי פרץ, על התוכנית להפחתת עומס בכבישים: הרעיון די ברור ופשוט. גזרים במקום מקלות. להציע לעובדים/מעסיקים חלופות, ולהפנות תקציב ציבורי לעודד שימוש בחלופות, בנוסף כמובן להשקעה בתחבורה ציבורית. תרשו לי לנבא: גם אם הממשלה תגדיל מאוד את ההשקעה בתחבורה ציבורית, ותסלול שבילי אופניים, ותאפשר תחבורה […]

הגזבר בבניין המשותף מתמודד עם קשיים תקציביים: הרצונות להוציא כסף רבים, אבל התקבולים לא מספיקים, לכן הגזבר לוקח הלוואות הולכות וגדלות למימון הפער. ויש אתגר נוסף: לא כל הדיירים מקפידים לשלם לוועד הבית את מלוא הסכום במועד, לכן ישנן שנים בהן הגבייה נמוכה, וישנן שנים בהן משלמים הדיירים את חובם ואז הגבייה עולה על התחזית. ובכן, בתום שנה שכזאת עם גבייה מעל התחזית, הצהיר הגזבר החברתי שאת העודפים בקופה הוא יחזיר לדיירים. בכוונתו, הוא הוסיף הבהרה, לחלק מתנות לדיירים בהגרלה. שני ילדים יזכו בחוג נגינה בחליל, שני מבוגרים יזכו לטיסה לחו”ל, ומשפחה אחת תזכה לסגירת מרפסת! דוברו הנאמן הוסיף ואמר: בשונה […]

גלעד גייבל ומיכאל שראל, “האם העצמאים מופלים לרעה בביטוח הלאומי?”, פורום קהלת, ינואר 2020 מחקר מעניין של גלעד גייבל ומיכאל שראל (קהלת) שבוחן את נטל תשלומי ביטוח לאומי של עצמאים מול שכירים ואת ההבדל בהטבות – המסקנה של החוקרים: שכירים משלמים יותר ומקבלים יותר, אבל הפער בהטבות לשכירים לא מצדיק את הפער בתשלום, ולמעשה מצב העצמאים עדיף. השכירים, בשונה מעצמאים, מקבלים ביטוחי אבטלה ופשיטת רגל ופירוק תאגיד, אבל משלמים יותר מהתקבולים הממוצעים בסעיפים אלו. המסקנה, שמתקבלת, בניגוד למה שאנחנו רגילים לשמוע, מבוססת על כך שגם תשלום המעסיק לביטוח לאומי עבור השכיר מחושב כחלק מהתשלום של השכיר. מי שאינו כלכלן עלול […]

רבים עשויים להבין בשלב מסוים שהמוסד לביטוח לאומי הוא גוף גדול ומיותר, שפשוט מזיק לציבור בישראל. ואם יש משהו שבאמת מפחיד במיוחד את אנשי ביטוח לאומי זה החשש מהיום הזה. ואולי זו הסיבה שהם מעוותים את דוחות העוני במטרה להציג מצוקה ועוני בהיקפים שאינם קיימים במציאות, וכך ליצור מצג שווא שמדובר בארגון נחוץ.  למה גוף מיותר, אולי אתם תוהים? ובכן, מדובר בגוף שמצד אחד גובה מיסים ומצד שני מחלק קצבאות. צד המיסים בוודאי מיותר לחלוטין. מדוע צריך בישראל שתי מערכות מס מקבילות? אין לזה כל הצדקה. אין משמעות כלכלית אמיתית להפרדה בין קופת האוצר לקופת ביטוח לאומי, מערכת המס הכפולה יוצרת […]

 מספר הערות על הדיון התקשורתי בנושא: אני מניח שהעובדות לגבי קורלציה בין מוצא מזרחי או רוסי ונטייה להצביע לימין אכן חיובית, ואין לי כוונה להיכנס לספקולציות לגבי הסיבות. רק אעיר שהטענה שמדובר בהצבעה בניגוד לאינטרס הכלכלי של מי שהכנסתו נמוכה, די תמוהה. אני לא רוצה לטעון שמצביעים לימין הישראלי עושים את זה בגלל היתרונות של הגישה הכלכלית של הימין, ואולי בעלי ההכנסה הנמוכה מצביעים לימין למרות שהם מעדיפים את הגישה הכלכלית של השמאל, באמת שאיני יודע. אני כן יודע שהגישה הכלכלית של הימין היא פחות מזיקה מזו של השמאל. הימין הישראלי הוא ברובו די סוציאל-פופוליסטי, אבל השמאל הישראלי, לפחות על פי […]

יש בישראל משפחה חרדית עם 9 ילדים. האם עובדת במשרה מלאה ובשכר גבוה (מעל 20,000 ש”ח לחודש), האב לומד בכולל. כולם בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון בריא ומספיק, בגדים שעושים את העבודה. שירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). אין מצוקה למרות שחיים בצניעות רבה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. אני צריך להיות מוטרד מהעוני של המשפחה והילדים? זה חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות. ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים ובעיקר ילדים עניים. אין אף מדינה בעולם עם כל כך הרבה משפחות שבחרו לחיות בעוני ולהביא לעולם כל כך הרבה ילדים. והעוני הנמדד הוא יחסי. […]