למה המזרחים והרוסים מצביעים לימין?

 מספר הערות על הדיון התקשורתי בנושא: אני מניח שהעובדות לגבי קורלציה בין מוצא מזרחי או רוסי ונטייה להצביע לימין אכן חיובית, ואין לי כוונה להיכנס לספקולציות לגבי הסיבות. רק אעיר שהטענה שמדובר בהצבעה בניגוד לאינטרס הכלכלי של מי שהכנסתו נמוכה, די תמוהה. אני לא רוצה לטעון שמצביעים לימין הישראלי עושים את זה בגלל היתרונות של הגישה הכלכלית של הימין, ואולי בעלי ההכנסה הנמוכה מצביעים לימין למרות שהם מעדיפים את הגישה הכלכלית של השמאל, באמת שאיני יודע. אני כן יודע שהגישה הכלכלית של הימין היא פחות מזיקה מזו של השמאל. הימין הישראלי הוא ברובו די סוציאל-פופוליסטי, אבל השמאל הישראלי, לפחות על פי […]

פסיטבל העוני השנתי: הערות

יש בישראל משפחה חרדית עם 9 ילדים. האם עובדת במשרה מלאה ובשכר גבוה (מעל 20,000 ש”ח לחודש), האב לומד בכולל. כולם בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון בריא ומספיק, בגדים שעושים את העבודה. שירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). אין מצוקה למרות שחיים בצניעות רבה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. אני צריך להיות מוטרד מהעוני של המשפחה והילדים? זה חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות. ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים ובעיקר ילדים עניים. אין אף מדינה בעולם עם כל כך הרבה משפחות שבחרו לחיות בעוני ולהביא לעולם כל כך הרבה ילדים. והעוני הנמדד הוא יחסי. […]

מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן?

סיון קלינגבייל, “מי יהפוך לחסר תועלת? ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות – היא כנראה גם האחרונה שלה”, באתר דהמרקר, 26 לדצמבר 2016 פרופ’ ענת לכנר טוענת כי המדינות עדיין אינן תופשות את ההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית, שבעקבותיה לאנשים רבים פשוט לא תהיה עבודה ■ לדבריה, ממשלות חייבות לגלות מעורבות עמוקה בתהליכים, ולא להשתרך אחרי הכסף הפרטי סיון קלינגבייל, דהמרקר, בכתבה (מהסוג שראינו לא מעט לאחרונה) על איך הטכנולוגיה צפויה להחליף בני אדם וליצור אבטלה המונית, הפעם בראיון עם ענת לכנר, פרופסור בבית הספר שטרן למינהל עסקים ב-NYU. בדיקה קצרה מגלה שמדובר ב- Clinical Associate Professor of Management and Organizations. […]

על בחירתה של דופלו במסגרת אנשי העשור של עיתון גלובוס

במסגרת פרויקט “אנשי העשור” של עיתון גלובס, קבלו טור שכתבתי שמצדיק את הבחירה בכלת פרס נובל בכלכלה לשנת 2019, אסתר דופלו: עומר מואב, “שינתה את הגישה למחקר ולמלחמה בעוני העולמי” באתר גלובס, 27 לדצמבר 2019 בשונה מפרסי הנובל בעבר, מחקריה של דופלו לא תרמו תרומה מהותית להבנה של מנגנון כלכלי כזה או אחר. הפרס הוענק לדופלו על הקמתו וניהולו של מנגנון אדיר, שמממן מאות מחקרים במדינות עניות, מחקרים שבוחנים “מה עובד” – ובשונה מפרסי נובל בעבר, לא “מדוע זה עובד”. הפרס מייצג הצלחה מסוימת בסיוע מבוסס מחקר לעניים בעולם, ובעיקר תקווה להצלחה בעתיד בצמצום העוני. בכך הוא דומה לפרס הנובל […]

על המועמדות לתפקיד שר האוצר מטעם המפלגה הליברלית החדשה

בשעה טובה מתארגנת מפלגה עם אג’נדה כלכלית ליברלית. אמנם אני לא מעוניין לרוץ לכנסת, ואני לא חלק מחברי המפלגה, אבל אני תומך בהתלהבות בהתארגנות והסכמתי (ברצון רב) להיות מועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר.

מנכ”ל פוליטי

אלה לוי- וינריב, “יש לנו אפס ציפיות מהמנהיגים שלנו”: שי באב”ד רוצה שתדעו מה הוא עשה באוצר”, באתר גלובס, 7 לדצמבר 2019 כל פעם שהובלתי משהו שאנשים לא ידעו איך לתקוף אותי מקצועית, אמרו ש’הוא מנכ”ל פוליטי. ציטוט מתוך הראיון האוהד של אלה לוי-וינריב, גלובס, עם שי באב”ד. גם אני טענתי שבאב”ד הוא מנכ”ל פוליטי, אבל לא זכור לי שאמרתי את זה בגלל שהוא הוביל מהלך כלשהו. טענתי שהוא פוליטיקאי בעקבות ההסברים שלו כמה כחלון שר אוצר נפלא וכמה הגרעון זה בכלל לא בעיה. כך למשל הוא טוען בראיון: בגירעון היום, יש חריגה של כ-11 מיליארד שקלים. היו כאלה שהשתמשו בזה […]

למי טוב הסכם בלעדיות?

עדי דוברת – מזריק, “שר הכלכלה נגד רשות תחרות: אנטיתזה לכיוון שצריך להוביל”, באתר דהמרקר, 05 לדצמבר 2019 עייפתי כבר מביקורת על חבורת פליטי “כולנו,” שנתניהו העניק להם בית בליכוד, אבל הפופוליסט שר הכלכלה, אלי כהן, ממשיך לעצבן אותי, ומקשה עלי להתעלם ממנו, במיוחד אם במסגרת הפופוליזם והכמיהה שלו לאהבת הציבור, הוא גם מוותר על הנימוס כלפי העומדת בראש “רשות התחרות” וגם ממליץ על מדיניות לא נבונה. כהן מבקר בחריפות את רשות התחרות על כך שאינה רואה בכל הסכם בלעדיות בקניון פגיעה בתחרות, או במילים שלו: בלעדיות חוטאת לתחרות. נקודה. ומכאן הוא מסיק שיש לאסור על הסכמי בלעדיות, אבל לאשר אותם […]