מה אנחנו פרוגרסיבים מטורללים?!

אני רואה בפיד שלי, כפי הנראה בעיקר מהצד הימני, ביקורת על הפניה לבג”צ בעניין גיוס בנות ליחידות מסוימות בצה”ל. הדרישה היא לשוויון הזדמנויות, אם אני מבין נכון. כלומר, לא לפסול מועמדת לשירות רק בגלל שהיא מועמדת ולא מועמד. הטיעון של המבקרים הוא שתפקידו של צה”ל להילחם ולשמור על ביטחון האזרחים, ולא לקדם תפיסת עולם של פרוגרסיביות/פמיניסטיות. לכן ההחלטה האם לגייס בנות ליחידה כזו או אחרת צריכה להיות של צה”ל והשיקול צריך להיות ענייני מקצועי: האם גיוס בנות ליחידות מסוימות בצה”ל מקדם את מטרות הארגון או לא. לבג”צ אין זכות להתערב. הטיעון הזה הוא בעייתי. הרי ניתן להעלות טיעון כזה לגבי […]

אגדה

זוג צעיר מחליט להקים בית קפה גדול בשכונה: לוקחים הלוואה מהבנק, בערבות אישית כמובן, ממשכנים את הדירה והרכב, מגייסים עוד קצת הלוואות מקרובי משפחה, שוכרים מבנה, משפצים ומציידים, מגייסים צוות עובדים, ופותחים את בית הקפה. השניים עובדים סביב השעון, ורואים ברכה בעמלם: הלקוחות מרוצים, ויש הכנסה. הרווחים לא גבוהים, אבל השניים עומדים בהחזרי ההלוואות, וגם מצליחים להתפרנס בצניעות. כאן הסיפור שלנו מתפצל לשלושה כיוונים. באחד הימים נכנס לבית הקפה איש גדול ומודיע לזוג שמעכשיו הוא יספק להם הגנה, ויגבה תשלום בתמורה. 10% מהפדיון. ואם לא ישלמו הוא לא יהרוס כלום, זה הרי לא חוקי, הוא פשוט ימנע מהלקוחות להיכנס לבית […]

העסק מתפרק

בתוך חודשים בודדים, עברנו מדיון על תקציב לרבעון (שנתניהו והשרים עושי דברו כינו תקציב חד שנתי) או תקציב לרבעון + שנת 2021, (שזכה לכינוי “דו שנתי”), להמשך ניהול הממשלה ללא תקציב עד סוף 2020 וכבר ברור שגם ב-2021 לא יהיה תקציב. במקרה הטוב התקציב ל-2021 יאושר במרץ, במקרה הסביר גם זה לא יקרה. כמו ב-2020 יחוקקו חוק לדחייה תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש)נוספת של התקציב, שיאפשר לנתניהו עוד כמה חודשים להיות ראש ממשלה, לפני פירוק הקואליציה והליכה לבחירות. העדר התקציב משרת את נתניהו: מאפשר לו להמשיך לבזבז כספי ציבור כאילו אין מחר, ולשמור על האופציה לפרק את הממשלה בלי לבצע […]

המשך הניהול המזעזע של משבר הקורונה על ידי נתניהו

אחרי שנתניהו הודיע שההחלטות לגבי המשך הסגר יתקבלו מחר (יום חמישי 7.10.20), חברי קבינט הקורונה קיבלו הודעה שהישיבה בנושא תתקיים רק בשבוע הבא ביום שלישי אחה”צ. כרגיל, החלטות יתקבלו בלילה ואזרחי ישראל שוב יקבלו הודעה רק ברגע האחרון אם הם יכולים לפתוח עסקים, ולפי איזה כללים. אני מוכן להמר שהכללים לא יהיו ברורים ולא יהיו הגיוניים. כן, למרות שמשרדי הבריאות והאוצר וכל צוותי המומחים הסכימו על אסטרטגיית יציאה מהסגר, ברגע שזה יגיע לנתניהו ולקבינט של הכלומניקים, ההחלטות כבר יהיו נגועות באינטרסים צרים ובחוסר יכולת חשיבה וניהול. נתניהו נשאר נתניהו: הוא לא מסוגל להשתנות, הוא ממשיך לנהל את המשבר בצורה מחרידה, […]

כלכלה מוניטרית על קצה המזלג

בהמשך לביקורת שלי על הכתבה של חנן שטיינהרט ב”גלובס” שמספק תשובות שגויות לשאלות הקוראים. חנן, יש לציין, הגיב ברוח טובה לפוסט שלי, וביקש הסברים, אז בבקשה: נתחיל עם צמיחה כלכלית ומחירים: אם כמות הכסף בכלכלה קבועה, והתוצר עולה, נניח כתוצאה מצמיחה כלכלית – כלומר גידול בתוצר לנפש – אז על פי התיאוריה הבסיסית ביותר של “כמות הכסף” מחירים ירדו באופן פרופורציונלי, כך ש”היתרות הראליות” יישארו ללא שינוי, יתרות ריאליות זה הערך של הכסף במוצרים. אם לדוגמה אני מחזיק בארנק 50 שקלים אני יכול לחשוב על זה כיתרות ריאליות של 5 כוסות קפה, כאשר כוס קפה עולה 10 שקלים. ואם מחירים […]

החשבון על ניהול כושל ובזבזנות פופוליסטית – מוגש לציבור

בקרב בין נתניהו לגנץ על התקציב, נתניהו ניצח ואנחנו הפסדנו. כשאין לממשלה תקציב, ועובדים על בסיס 1/12 של התקציב האחרון שאושר, יש יתרון ברור: פחות הוצאות ממשלתיות ולכן פחות חוב ציבורי. יש כמובן גם חסרונות רבים: אין תכנית עבודה, אין אופק עם וודאות מסוימת, ואין רפורמות במסגרת חוק ההסדרים. נתניהו רצה תקציב “חד שנתי” – כלומר תקציב למספר חודשים ב-2020, תקציב שיאפשר לו גם להסתיר מהציבור את הצורך לנהוג באחריות ולהתחיל לקצץ בהוצאה ולהעלות מיסים ב-2021, וגם את האפשרות לצאת לבחירות מבלי להעביר את ראשות הממשלה לגנץ בהמשך הדרך (סביב תקציב 2021). בסופו של דבר, נתניהו קיבל את מבוקשו ויותר. […]

מודל סבסוד השכר – “המודל הגרמני”

יש טיעונים סבירים בעד מודל סבסוד שכר, הידוע גם כחל”ת גמיש (או “המודל הגרמני”), ויש טיעונים סבירים לא פחות נגד. אבל אם שר האוצר ומשרדו החליטו נגד, אז כתבות דהמרקר סיון קלינגבייל ודפנה מאור משוכנעות שזה בגלל בעיות אגו וקיבעון מחשבתי. סיוון קלינגבייל ודפנה מאור, “האגו של משרד האוצר קונס את הציבור ב-4 מיליארד שקלים”, באתר דהמרקר, 26 לאוגוסט 2020 מתוך הכתבה: חוסר מידע, חוסר אמון בשוק, שיקולי אגו וקיבעון מחשבתי — אלה הן הסיבות שבגינן נמנעת ממשלת ישראל משינוי מדיניות החל”ת הבזבזנית. זאת, אף שלהערכת כלכלנים הסבה מדיניות זו נזק של 3–4 מיליארד שקל (במונחים שנתיים), ניפחה את נתוני […]