רפורמת החשמל – הדיונים לאישור שינויי החקיקה

אורה קורן, “איתן כבל: הרפורמה בחשמל תאושר בכנסת עד יום חמישי בצהריים”, באתר דהמרקר, 10 ליולי 2018

הדיונים לאישור שינויי החקיקה הנדרשים למימוש הרפורמה בחשמל התחילו היום (ג’) בוועדת הכלכלה של הכנסת. בתחילת הדיונים אמר יו”ר הוועדה, איתן כבל (המחנה הציוני), כי בכוונתו להשלים את אישור הרפורמה עד צהרי יום חמישי הקרוב. לדבריו, “הדבר החשוב הוא לשרת את אזרחי ישראל, שיידעו שצפויה להיות תחרות אמיתית – שהם ירגישו בכיסיהם. אם זה לא יקרה, כולנו הפסדנו”.

קורן בתגובה מצוינת להצהרות של כבל:

הצרכנים אכן ירגישו את הרפורמה בכיסם, אך באופן מנוגד לדבריו של כבל: הציבור צפוי לממן את הרפורמה ב-7.1 מיליארד שקל בשמונה השנים הבאות. בכך הוא יממן את שלל ההטבות שיינתנו לעובדי חברת החשמל

כאשר לוקחים בחשבון את כל האילוצים הפוליטיים, את הכוח הבלתי סביר של הוועדים החזקים לעשוק את הציבור, ואת חוסר הרצון של נתניהו וכחלון לצאת למלחמות למען הציבור נגד הוועדים החזקים, אז קשה לי לטעון שמדובר ברפורמה מזיקה. יתכן שבאמת יתרונותיה מצדיקים את העלות המושחתת שמטילים על הציבור. אבל, רצוי שאנחנו נזכיר לפוליטיקאים שמדובר בפשרה מושחתת של תשלום “פרוטקשן” למאפיה בחסות החוק, והגיע הזמן לשנות את החוק. כמובן שאי אפשר לבנות על התנגדות מצד האופוזיציה (איתן כבל הפעם) לאתנן לוועדים החזקים וההסתדרות.

בטור שפרסמתי בדהמרקר לפני למעלה מעשור, כתבתי: פרופ’ אנדרו אוסוולד מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה מסכם את המחקר בנושא [השפעת ארגוני עובדים]:

“יש כמות רבה של ממצאים ממחקרים אמפיריים שמראים (בגדול) את ההשפעות השליליות של איגודי עובדים. לא משנה מה חושבים פילוסופים פוסט-מודרניסטיים או חברי מפלגות השמאל הסוציאליסטי, החוקרים פשוט מדווחים על הממצאים הסטטיסטיים”.

ומהן אותן השפעות שליליות? ארגוני עובדים פוגעים בצמיחה הכלכלית וביצירת מקומות עבודה ומגדילים את האי-השוויון. הדבר בולט במיוחד בישראל, שבה המרוויחים העיקריים מהשביתות הם העובדים החזקים של המגזר הציבורי, הנהנים מהיעדר תחרות ומחופש פעולה ניכר בחסות החוק. כתוצאה מכך, העובדים במגזר הציבורי בישראל אינם מתוגמלים על סמך כישוריהם או הישגיהם, אלא בהתאם ליכולתם להזיק. כך, למשל, שיטת האיגודים והשביתות יוצרת מצב שבו שכרו של מנופאי בנמל עולה על שכרו של מורה פי כמה וכמה.

עומר מואב, “ארגוני העובדים גרועים כמו קרטל”, באתר דהמרקר, 22 לנובמבר 2007

(זה נכתב לפני שעברתי לאוניברסיטת ווריק ונהייתי עמית של אוסוולד)

וכאן המאמר של הדס גבאי ושלי שמראה שבהחלט ניתן, כפי שנעשה במדינות מערביות רבות, לצמצם את כוחם של הוועדים החזקים:

עומר מואב והדס גבאי, “כיצד פותרים את בעיית השביתות”, נייר מדיניות, בלוג בעיקר כלכלה