כלכלנים רבים בישראל, כולל נגידת בנק ישראל (שהיא גם היועצת הכלכלית של הממשלה), טוענים שרצוי להעלות את נטל המס בישראל ובכך להגדיל את תקציב הממשלה ולצמצם אי שוויון. לטענתם הגדלת נטל המס לא צפויה לפגוע בצמיחה הכלכלית. ההיגיון מאחורי הטענה הוא שאמנם מיסוי פוגע בתמריצים להשקיע ולעבוד ובכך פוגע בצמיחה, אבל הממשלה יודעת להשתמש בתבונה בתקבולי המס ולהפנות אותם להשקעה בתשתיות ובהון אנושי ובכך להשפיע לטובה על הצמיחה. להערכת אותם כלכלנים (או לפחות חלקם), בתחום שבו המיסוי הוא פחות מ-55% מהתוצר, ההשפעה החיובית של המיסוי מקזזת במלואה את ההשפעה השלילית. הטיעון הזה, בהכירי את הפוליטיקאים שלנו, לא משכנע אותי.
אבל הגיגים שלי או של כלכלנים אחרים פשוט חסרי חשיבות כאשר יש גוף מחקר גדול, שבוחן בעזרת נתונים את השפעת המיסוי על הצמיחה, ומגיע למסקנה ברורה: העלאת שיעורי המס במדינות מפותחות פוגעת בצמיחה. הטבלה המוצגת כאן מציגה 26 מחקרים. 23 מתוכם מצאו השפעה שלילית, שלושה לא מצאו השפעה, ואף לא אחד מצא השפעה חיובית.
ניתן לראות בטבלה מחקרים שפורסמו בבמות כלכליות חשובות. שניים מהמחקרים, למשל, פורסמו בכתב העת של האגודה האמריקאית לכלכלה (American Economic Review), שהוא כתב עת מהמובילים בכלכלה אם לא המוביל שבהם. המאמר של Romer and Romer משנת 2010 והמאמר של Mertens and Ravn משנת 2013, מוצאים השפעה שלילית מהותית של העלאת שיעורי המס על הצמיחה הכלכלית.
המספר 55% מבוסס על העובדה שזה בערך החסם העליון של שיעור המס מהתוצר במדינות המפותחות. להקיש מעובדה זו – שיש מדינות שבהן שיעור המס הוא 55% – שאין למיסוי עד 55% השפעה שלילית על צמיחה, דורש יצירתיות רבה…
