כחלון מדווח במייל השבועי שלו:
ב-1 לינואר הוריד השר כחלון את מחיר הנסיעה במנהרות הכרמל למנויים מ-9.86 שח ל-6.95. משרד האוצר התחייב להשלים את פער הפסדי החברה בסכום של 25 מיליון ש”ח. נתונים חדשים מעידים על זינוק במספר המנויים בחודשים ינואר-פברואר, 11,000 מנויים חדשים, ועלייה משמעותית בכמות הנסיעות.
כך, נמנעו הפסדים מהכנסות לחברת מנהרות הכרמל ושוב הוכח שכשדואגים למחיר הוגן לציבור – כולנו נהנים
צריך בכלל להסביר שאולי מפלגת “כולנו” נהנים, אבל לא כולנו נהנים. כולנו, משלמי המיסים, מממנים את העלות. מי חושב שכחלון הביא 25 מיליון שקל מהבית, נתן אותם לחברת מנהרות הכרמל ו”הוריד את המחיר”? חשוב להבהיר: יתכן שנכון היה להתערב ולהוריד את המחיר במנהרות הכרמל, ובכך להגדיל מעט את העומס במנהרות ולהקטין את העומס בכבישים חלופיים. הביקורת שלי היא על הגישה השיווקית של כחלון שמציג את עצמו כמי שיכול לחלק מתנות, כאילו הקופה הציבורית היא הכסף הפרטי שלו, ובפועל הוא רק מעביר כסף מכיס לכיס. (יתכן שהפעם הוא גם תרם ליעילות – בכל זאת האיש לא מפסיק לירות לכל הכיוונים, סביר שמפעם לפעם יצליח לו…)
באותו המייל הוא גם מדווח:
בעקבות ביטול מס הקניה של שר האוצר משה כחלון בחודש אפריל 2017 במסגרת ‘נטו משפחה’, נערכה השבוע בידיעות אחרונות בדיקה של מחירי הסמארטפונים בישראל בהשוואה לעולם. מסתבר שהסמארטפונים בישראל הפכו להיות מהזולים בעולם.
הרמאות כאן לצערי מתבררת כמעט מורכבת יותר. הורדת מיסים שיוצרת תחרות ומחיר נמוך יותר ליצרן/יבואן זה באמת ירידה ביוקר המחיה. ירידת מחיר שנובעת רק מירידת מרכיב המס היא לא ירידה ביוקר המחיה. זה הורדת מיסים. אין הבדל עקרוני בין זה לכל הורדת מס. אבל הורדת מס אינה הקלה ביוקר המחיה כל עוד אין הורדה דומה בהוצאות הממשלה. את המס החסר אנחנו או הילדים שלנו נשלם.
הגאווה של כחלון בהורדת מסים כאילו שהוא עשה איזה מהלך מבריק, שאף אחד לא חשב עליו קודם, או יצא למאבק קשה מול קבוצת אינטרס וניצח אותה לטובת הציבור, כל כך מגוחכת שאני פשוט משתומם מהטמטום של החסידים שלו. עם זאת חשוב להבהיר, אני לא נגד הורדת המכסים, אני אפילו בעד, אבל הורדת מכסים עוזרת היכן שהיא יכולה ליצור תחרות, ואת הורדת המכסים הזו – מכסים על מוצרים שגם מיוצרים בארץ – הוא לא עושה. זה כבר יותר קשה.