מה המשמעות של המשך הזינוק בגירעון?

אבי וקסמן, “הגירעון ממשיך לזנק: טיפס ל-3.8%”, באתר דהמרקר, 06 למאי 2019

משרד האוצר הודיע לממשלה לפני כמה חודשים כי אם לא תנקוט צעדים כלשהם, הגירעון ב-2019 צפוי להתנפח ל-3.6% – אבל באחרונה מעריכים במשרד כי הוא עשוי להגיע לרמה גבוהה אף יותר, בייחוד אם הממשלה החדשה תימנע מהעלאות מסים ומקיצוצים בתקציב. כל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקל.

מה המשמעות של גרעון שנתי של 3.7% תוצר לשנה? (זו תמונת המצב העגומה ל-12 החודשים שהסתיימו באפריל)

בערך 5,700 שקל לנפש בישראל.

ממשלת נתניהו, בניהול שר האוצר משה כחלון, הכניסה אותנו לתוואי שבו החוב הציבורי צפוי לגדול בשנת 2019 בסכום אדיר. בתסריט אופטימי, של גרעון של 3.7% בתום השנה, המשמעות היא חוב של מעל 20,000 ש”ח למשק בית של 4 בני אדם. את החוב הזה אנחנו והילדים שלנו נחזיר. משה (סנטה קלאוס) כחלון חילק מתנות, וניסה להסתיר מאיתנו את העובדה שהמתנות הן על חשבוננו, בכך שלא העלה מיסים, אבל החשבון יוגש, ויוגש עם נזקים נוספים של פגיעה בעלויות גיוס האשראי של הממשלה וגם פגיעה בצמיחה הכלכלית.

כמובן שהעלאת מיסים תקטין את הגרעון, אבל לא תשפר את המצב. הבעיה היא הגידול בהוצאה, שאותה אנחנו נממן, במיסים השנה או בעתיד. ומה צפוי בהמשך? האם יש סיכוי לקיצוץ בהוצאות? או לפחות שינוי סדרי עדיפויות שיטיבו עם הציבור?

נראה שנתניהו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ישלם לשותפות לקואליציה, בעיקר החרדים, הרבה מאוד (על חשבוננו כמובן), בתמורה לקואליציה שתשתף פעולה עם חילוצו מהעמדה לדין. חלק מהחבילה יכלול פגיעה חמורה בשלטון החוק והגדלת השחיתות השלטונית – שני גורמים שפוגעים בצמיחה הכלכלית.