תירוצי גרעון

יאיר זיני, “כחלון מתרץ: זה לא גרעון, זו חריגה”, באתר חדשות 0404, 09 לדצמבר 2018

אין גרעון במדינת ישראל, סטייה של 0.2%-0.5% זה לא גרעון, זה לא 3.6% ולא 3.5%, רחוק מזה

נזכיר כי יעד הגרעון של מדינת ישראל עומד על 2.9% עפ”י החלטת משרד האוצר, כלומר, הממשלה מגבילה את עצמה בחלוקת תקציבים עד 2.9% מהתקבולים (מותר יהיה לממשלה להכנס למינוס של עד כ-40 מליארד ש”ח).

שר האוצר משה כחלון ממציא מחדש את כללי החשבונאות:

פעם גרעון היה ההפרש בין ההכנסות של הממשלה ממיסים לבין ההוצאות, היום גרעון זה החריגה מיעד הגרעון. חבל שלא החליטו מראש על יעד גרעון של 4% תוצר והסתפקו ב-2.9% עלובים. עם יעד של 4%, היינו גומרים את השנה עם עודף תקציבי לפי החשבונאות החדשה.

ואם נחזור לרגע לכללי הגרעון המיושנים, אז “אין גרעון במדינת ישראל” מתייחס לגרעון של בערך 40 מיליארד שקלים (אם בסופו של דבר זה יהיה 2.9%). כמה זה? בערך 4,500 שקל לנפש בישראל, או 18,000 שקל למשק בית של ארבע נפשות. חוב שאתם והילדים שלכם תשלמו.

האם גירעון כל כך גבוה הוא סביר? כן, אם נמצאים במיתון, אבל אנחנו לא. וכשאין מיתון כדאי שיהיה עודף תקציבי או למצער גרעון קטן שמאפשר צמצום יחס חוב תוצר, כי מיתון בוא יבוא ואז רצוי חוב נמוך שיאפשר גרעון גדול.