שחר אילן, “צ’ופר מאורי אריאל: הכפלת התקנים לשירות לאומי בחו”ל”, באתר כלכליסט, 04 לפברואר 2018
מדווח שחר אילן, כלכליסט:
ועדת העבודה והרווחה אישרה את הכפלת מספר התקנים מ־120 ל־250, לבקשת משרד החקלאות. המתנדבות משרתות בקהילות יהודיות בעיקר בארה”ב בתפקידי הוראה והדרכה. העמותה המארגנת: “הן נדרשות בראש וראשונה לייצג את הציונות הדתית””
האם משהו כאן לא תקין? ברור, אבל לא הפרטים מעניינים אותי, אלא כל הסיפור של שירות לאומי. ברור לחלוטין, שכל עוד יש שירות לאומי/אזרחי פוליטיקאים יעשו בו שימוש פוליטי. מה הפתרון?
לבטל את השירות הלאומי המיותר הזה.
הרי כל הסיפור מתחיל מתחושת אי צדק המתקבלת בגלל שלא כולם תורמים דרך השירות הצבאי, ואז מתחיל הטירוף של “השוויון בנטל” שמשמעותו לכפות גיוס על החרדים ולעודד (בהטבות יקרות) שירות לאומי מיותר.
הרעיון של מתכנן מרכזי שיש לו מסה של עובדים להקצאה הוא פשוט כושל ומזיק. כמו “סדרן העבודה” בקיבוץ של פעם, וכמו במדינות הקומוניסטיות. זה לא מוצלח בגדול, ואין שום סיבה לחשוב שזה טוב בקטן. האם אני נגד התנדבות? ברור שלא, אבל מי שרוצה להתנדב שיתנדב. שלא יעשה את זה דרך מנגנון ציבורי יקר ופוליטי, לפעמים בתמורה די גבוהה שהופכת את ההתנדבות לפיקציה מוחלטת.
גם אם אנחנו עדיין לא בשלים לצבא מקצועי (אני לא בטוח) צריך ליצור “צדק” לא על ידי שוויון אווילי, שבכל מקרה לא קיים, אלא על ידי פיצוי כספי סביר לחיילים נחוצים.
את האחרים לשחרר ושיעשו מה שהם רוצים, ובעיקר הגיע הזמן להפסיק עם האיסור על עבודה למי שתורתו אומנותו (כלומר חרדים שלא משרתים עד שהם מקבלים פטור), ולבטל את הצינור שמזרים כסף למטרות פוליטיות שנקרא שירות לאומי או אזרחי.