- אם התגובה של גרונר לדיווח ששרה נתניהו תקפה אותו פיזית הייתה כפי שצוטט בהארץ: “אני מכחיש” אז די ברור שהייתה תקיפה. זה שמדובר באשה עם בעיות נפשיות רציניות זה כבר ברור לחלוטין (לכל מי שאינו אוהד שרוף של הזוג נתניהו ומעדיף לא לראות). המעניין הוא עד כמה הקשיים שלה מחבלים ביכולת של בעלה לתפקד. עד כמה הבעיות שלה גררו אותו למעשים פליליים (לכאורה).
- נכים וקשישים חוסמים את נתיבי איילון. כשראש הממשלה ושר האוצר מגלים חולשה ולא מוכנים להלחם עם אף אחד ומשתפים את ההסתדרות בתהליכים שאינם קשורים כלל לייצוג עובדים, וההסתדרות מתייצבת לצד הקשישים והנכים, אז לא פלא שרואים הפגנות אלימות של מי שרוצה עוד קצבאות. מספיק מיעוט קטן של נכים וקשישים בשביל לשבש לכולם את החיים כאן. גם לא פלא שהמשטרה, כחלק מאווירת החולשה הכללית והפופוליזם, לא יכולה לעשות את העבודה שלה ולפנות את מי שחוסם כביש גם אם הוא קשיש או נכה.
- ירידה מתונה במדדי המניות בארה”ב. האם המשקיעים מבינים שהמכסים של טראמפ ופעולות התגמול יזיקו לכלכלה האמריקאית
- פרופסור מנואל טרכטנברג פרש מהפוליטיקה ומגלה סימנים מתונים של עמוד שדרה: לפני פחות משנה הוא עוד דיבר כאחרוני הפופוליסטים על “מיסים סמויים” (שירותים שהממשלה לא מספקת), והיום הוא מדבר על אגרות גודש. הטוקבקים רבים ומצערים: הציבור (לפחות המגיבים) שונאים את הרעיון. בסופו של דבר יהיו בישראל אגרות גודש. אחרת נהיה בפקקים עוד הרבה יותר זמן מהיום. זה הפתרון הנכון ואין פתרון אחר. הוא לא תחליף להשקעה בתשתיות תחבורה והוא לא תחליף לפתיחת שוק התחבורה הציבורית ליוזמה פרטית – הוא צעד משלים חיוני. אבל למנוע אי הבנות, אגרות הגודש יביאו לשיפור מיידי – זזה חוסר הבנה רציני לחשוב שצריך קודם לשפר משמעותית את התחבורה הציבורית. למטה קישורים לכתבה בדהמרקר על התוכנית של פרופ’ מנואל טרכטנברג וקישור לנייר מדיניות בנושא אגרות גודש –
חגי עמית, “ביטול המס על הדלק ותשלום על כל ק”מ: התוכנית שתפתור את בעיית הפקקים”, באתר דהמרקר, 31 למאי 2018
עומר מואב ושני שרייבר, “כיצד ניתן לצמצם את הצפיפות בכבישים ע”י אימוץ אגרות גודש”, נייר מדיניות 2017.06, דצמבר 2017