שאלת גודל הממשלה והמס

בין הכלכלנים והפרשנים הכלכליים בתקשורת יש ויכוח לגבי שאלת “גודל הממשלה” – כלומר, כמה מיסים רצוי שהממשלה תגבה ובהתאם תתקצב את השירותים לציבור. יותר מיסים יותר בטחון, בריאות, חינוך, סבסוד תחבורה, תשתיות ועוד, או פחות מיסים ופחות שירותים. רבים, ומירב ארלוזורוב בטור המצורף מייצגת היטיב את הקבוצה הזו, שגורסת שאנחנו מתחת לממוצע של המדינות המפותחות ומכאן מסיקים שמדינת ישראל צריכה עוד להכביד את נטל המס על הציבור ולהגדיל את תקציב הממשלה. אחרים סבורים שמוטב דווקא להוריד מיסים ולצמצם את ההוצאה הציבורית. פוליטיקאים, לעומת זאת, נוטים ללכת על גם וגם: נוריד מיסים, נגדיל את ההוצאה, נגדיל את הנטל על הדורות הבאים, […]

על פרוגרסיביות מערכת המס בישראל וצמצום האי שיוויון

“אבל אם הממשלה היתה מעוניינת לצמצם את האי־שוויון, ברור שמערכת המס היתה יכולה להיות כלי מדיניות רב עוצמה לעשות זאת. יש עיוות מסוים במבנה מערכת המס בישראל, משום שהחלק של המיסוי העקיף גבוה יותר מהמיסוי הישיר.” סמי פרץ, דהמרקר, בטור די מעניין ונכון באופן כללי, חוזר על שתי טעויות, שלמרבה הצער מושמעות בתקשורת גם על ידי פרופסורים לכלכלה. (כך שאין לי טענה לסמי שחוזר על טענות שגויות של בעלי סמכות). המיסוי הישיר (מס הכנסה בעיקר) הוא מיסוי פרוגרסיבי (מצמצם פערים) משום ששיעור המס גדל בהכנסה. לעומת זאת המס העקיף (מע”מ בעיקר) הוא מס בשיעור אחיד ולכן הוא אינו פרוגרסיבי. עוד […]