עמרי מילמן, “גירעון של 4% אופייני רק לתקופת משבר ולא הייתה כזאת”, באתר כלכליסט, 12 לינואר 2019 תקציב שנת 2020 צפוי לכלול חריגה של 17 מיליארד שקל מיעד הגירעון אבל היעדר ממשלה קבועה לא מותיר הרבה מרחב פעולה; תקציב 2021 כבר מייצר בור של 30 מיליארד שקל, מגיע ל־4% מהתוצר ומשקף מצב משברי למרות שהמשק בצמיחה והאבטלה בשפל; פרופ’ מומי דהן: “האוצר התבסס על מקורות חד־פעמיים והבורות העתידיים גדלו”; פרופ’ עומר מואב: “הציון של ממשלת ישראל על ניהול התקציב הוא נכשל” תחזית האוצר שתוצג מתייחסת להוצאות הממשלה ולהכנסות המדינה ממסים לשלוש השנים העוקבות – 2021 עד 2023. זאת בהנחה שתקציב […]

כלכלנים רבים בארץ קוראים לממשלה להעלות את נטל המס במטרה להגדיל את ההוצאה ולצמצם את הפערים. אני לא מדבר כאן על הגדלה במיסוי או קיצוץ בהוצאה בהקשר של הגירעון החמור הנוכחי. הטיעון של אותם כלכלנים, למשל קרנית פלוג כשהייתה נגידת בנק ישראל, שיש להעלות את ההוצאה הציבורית בישראל. שהמגזר הציבורי סבל מ”דיאטה” מופרזת, והממשלה שולטת בחלק קטן מידי של התוצר.  אין לי ויכוח עם טענות נורמטיביות. אני סבור שמוטב דווקא ממשלה קטנה יותר שמשאירה למשקי הבית ולמגזר הפרטי משאבים רבים יותר, אבל מי שנורא חשוב לו השוויון, אז בסדר, זכותו כמובן להעדיף ממשלה גדולה, שאולי פוגעת ברווחת הציבור, אבל השוויון… […]