זו המסקנה שלי לאחר מעט חשיבה על הנושא בעקבות הדיון  על הרגרסיביות של המע”מ. (רגרסיבי = מגדיל אי שוויון): מערכת המס כוללת תשלומים בשני הכיוונים: מהאזרח לממשלה (אז קוראים לזה מס) ומהממשלה לאזרח (ואז קוראים לזה קצבה). אבל ההבחנה היא שרירותית. בסופו של דבר יש לכל אזרח הכנסה כלכלית (ברוטו לפני מס וקצבאות) ויש את סך תשלום המס (בניכוי הקצבאות). ואם היחס בין סך תשלום המס להכנסה גדל בהכנסה הרי שהמערכת כולה פרוגרסיבית. אבל ההפרדה בין קצבה כספית לבין שירות שווה כסף היא כמובן שרירותית. ברגע שמקבלים את זה, מגלים שלמעשה מס בשיעור אחיד ללא קשר לרמת ההכנסה, שמקובל לטעון […]

סרטון על פוליטיקאים ומדיניות הדיור, הפיקו: לירי אוזן ונווה פנחס Lyri Uzan Nave Pinhas, צילם Itai Jamshy. ואני בתפקיד הכלכלן… קצת דרמתי, אבל התוכן בסדר 

נמרוד בוסו, “”ישנה את המציאות”: חוק השכירות ההוגנת אושר בוועדת החוקה”, באתר דהמרקר, 3 ליולי 2017 יוזמי חוק “שכירות הוגנת,” חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר: “זו בשורה ל-2 מיליון שוכרים” בשורה? לא נסחפתם? לכמה מתוך שני מליון השוכרים (כולל ילדים…) באמת החוק הזה בכלל רלוונטי? כמה מתוך “שני מליון השוכרים” חיים ב”דירה שאינה ראויה למגורים”? דירה שעל פי החוק: יש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, או דירה שאין בה פתחי אוורור. ברור שלא מדובר על יותר מאחוז די זניח של שוכרי הדירות (שאגב עשוי למצוא את מצבו מורע […]