למה לא למנות רמטכ”ל אמריקאי לצה”ל?

יובל אלבשן, “למה לא למנות רמטכ”ל אמריקאי לצה”ל”, באתר הארץ, 15 לאוקטובר 2018 פרופסור יובל אלבשן מפרסם טור דעה ב”הארץ” נגד מינוי אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בטענה שהוא לא חי כאן כבר 20 שנה: טור מאכזב עם טיעונים חלשים מאוד. מה הטיעונים, אתם שואלים? האמת שאין כל כך טיעון. יש רטוריקה: ברור שלא הייתם ממנים אמריקאי, שלא סחב עם החברה את האלונקה לרמטכ”ל צה”ל, אז המסקנה היא שלא ראוי גם למנות לבנק ישראל נגיד אמריקאי. לגבי הרמטכ”ל יש טיעון אחד ענייני, אלבשן כותב: משום שסטירת לחי שמהווה מינוי שכזה לאלופים שהשקיעו את כל חייהם בצה”ל (ועתה נחשבים לסוג ב’) […]

איך מושכים לאוניברסיטה העברית “כוכבים”

ליאור דטל, רותם שטרקמן, “הלימודים באוניברסיטה כבר לא רלוונטיים? “זו פשוט אגדה אורבנית”, באתר דהמרקר, 13 לאוקטובר 2018   בארה”ב איש סגל מקבל 600-400 אלף דולר בשנה ונשיאים מקבלים 2-1.5 מיליון דולר נשיא האוניברסיטה העברית, אשר כהן, לא מקפיד על האמת, בראיון ארוך לדהמרקר. אבל אולי דבריו לא הובנו על ידי המראיינים, והוא התכוון לכוכבים בתחומים המבוקשים ביותר, אז אתמקד בניתוח העובדות: חלק מהבעיות של האוניברסיטאות בישראל נובעות מכך שהן למעשה נשלטות על ידי חברי הסגל הבכיר – הבינוניים. לא רק שלסגל יש כוח רב אלא שהמסלול לתפקיד הנשיא עובר במקרים רבים דרך תפקיד יו”ר הוועד. כן, הפרדה בין הנהלה לוועד העובדים […]

“הפוך זליכה, הפוך”

בעקבות המינוי של פרופסור אמיר ירון לנגיד בנק ישראל, רבים מהמגיבים כאן ובמקומות אחרים, מזכירים את שמו של פרופסור ירון זליכה, גם בהקשר של הביקורת שלו על המינוי של אמיר ירון וגם את הביקורת שלו על הנגיד הקודם שנתניהו הביא מארה”ב, פרופסור סטנלי פישר. אני מאוד ממליץ, למי שטרם עשה זאת, לקרוא את המאמר הקצר שכתבתי בעקבות סדרת הטלויזיה מגש הכסף, בגרסת הארץ פתוחה לקריאה: עומר מואב, “פרופסור מואב מנסה להפריך את טענות זליכה”, 11 ליולי 2013 המאמר מתמקד בטענות הכלכליות של זליכה, ומראה בצורה חד משמעית שהן מופרכות. האיש לא מבין דברים בסיסיים במקרו כלכלה ובנוסף הוא פשוט ממציא […]

אלמנטים של כלכלת בחירות – למרות הגירעון הורדת מיסים קרובה

שירות גלובס, “למרות נתוני הגירעון המדאיגים כחלון מאותת על הורדת מסים קרובה”, באתר גלובס, 12 לאוקטובר 2018 למרות נתוני הגירעון הבעייתיים, שר האוצר מתחיל לאותת על הורדת מסים קרבה. על פי דיווח באולפן שישי של חברת החדשות הערב כחלון אמר כי ״יש מתווה רחב להורדת מסים ואקדם אותו בלי קשר לבחירות״. כחלון לא פירט באלו מסים מדובר. למרות דברי כחלון מהלך של הורדת מסים כעת נראה כמהלך שיש בו אלמנטים של כלכלת בחירות. חמודים בגלובס: “אלמנטים של כלכלת בחירות”  וברצינות: הרי אנחנו יודעים שיש מחזוריות בצמיחה הכלכלית ואחרי צמיחה יש תקופות של האטה, וכמו שהצמיחה בטווח הקצר היא לא בזכות […]

על הביקורת והאתגרים של הנגיד הנכנס אמיר ירון

הביקורת על המינוי שנשמעה בתקשורת הישראלית אינה רצינית להבנתי. הטענה שהוא חי בארה”ב ולכן לא מכיר את כלכלת ישראל אינה נכונה: הקשר שלו עם ישראל הוא רציף והוא עוקב אחרי הכלכלה הישראלית, וכמו כל נגיד אחר, גם הוא יצטרך ללמוד עוד על כלכלת ישראל ועל ניהול בנק מרכזי עם כניסתו לתפקיד, אבל יש לו את הכלים הטובים ביותר ללמוד בצורה מעמיקה ומהירה את הדברים. גם הביקורת על העדר ניסיון ניהולי אינה רלוונטית להבנתי: בנק מרכזי אינו מפעל לנקניקיות – אין צורך לנהל תהליכי ייצור. הנגיד צריך לנהל תהליכי קבלת החלטות ולייעץ לממשלה ואת זה ירון יעשה על הצד הטוב ביותר. יש נטייה […]

פרופ’ אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל הבא

עמרי מילמן ואדראן פילוט, “הנגיד הבא פרופ’ אמיר ירון: צעיר, דינאמי ועם ידע רחב”, באתר כלכליסט, 09 לאוקטובר 2018 פרופ’ ירון הוא בן 54, נולד בישראל אך מתגורר ב-20 השנה האחרונות בארה”ב. תחומי המחקר שלו הם תמחור נכסים, אסטרטגיות סיכון-תשואה, השקעות ומקרו פיננסים ומקרו כלכלה. הפרופסורים צבי אקשטיין ועומר מואב: “זו בחירה מצוינת” פרופסור אמיר ירון הוא בחירה מצוינת לנגיד בנק ישראל. ירון הוא מומחה מהשורה הראשונה בתחומי הליבה של בנק מרכזי, בפרט מימון, מקרו כלכלה, ובנקאות. מומחיותו של ירון אינה מוגבלת לתאוריה הכלכלית: מחקריו הרבים עוסקים בניתוח אמפירי והבנתו בנושאי מדיניות מקרו כלכלית, ובפרט מוניטרית, רחבת היקף ומעמיקה, וכך […]

חתני פרס נובל בכלכלה לשנת 2018

ישראל פישר, רונית דומקה, “חתני פרס נובל בכלכלה: חוקרי השפעת השינוי האקלימי והטכנולוגיה על צמיחה כלכלית”, באתר הארץ, 08 לאוקטובר 2018 חתני פרס נובל לכלכלה ל-2018 הם פרופ’ פול רומר ופרופ’ וויליאם נורדהאוס – שניהם מארה”ב. “ויליאם נורדהאוס ופול רומר גיבשו שיטות להתמודדות עם כמה מהסוגיות הבסיסיות והבוערות ביותר של זמננו בנוגע לאופן שבו אנחנו מייצרים צמיחה כלכלית ארוכת טווח ובת קיימא”, נאמר בהודעה של ועדת הפרס. הנובל לפול רומר די הפתיע אותי, שני המאמרים החשובים ביותר שלו (1986 ו-1990) מצוטטים יחד מעל ל-50,000 פעמים (גוגל סקולר) שזה מאוד גבוה וחריג להערכתי בהשוואה לרוב חתני פרס נובל בכלכלה (לדוגמה, למאמר […]