שאלת גודל הממשלה והמס

בין הכלכלנים והפרשנים הכלכליים בתקשורת יש ויכוח לגבי שאלת “גודל הממשלה” – כלומר, כמה מיסים רצוי שהממשלה תגבה ובהתאם תתקצב את השירותים לציבור. יותר מיסים יותר בטחון, בריאות, חינוך, סבסוד תחבורה, תשתיות ועוד, או פחות מיסים ופחות שירותים. רבים, ומירב ארלוזורוב בטור המצורף מייצגת היטיב את הקבוצה הזו, שגורסת שאנחנו מתחת לממוצע של המדינות המפותחות ומכאן מסיקים שמדינת ישראל צריכה עוד להכביד את נטל המס על הציבור ולהגדיל את תקציב הממשלה. אחרים סבורים שמוטב דווקא להוריד מיסים ולצמצם את ההוצאה הציבורית. פוליטיקאים, לעומת זאת, נוטים ללכת על גם וגם: נוריד מיסים, נגדיל את ההוצאה, נגדיל את הנטל על הדורות הבאים, […]

מחשבות על התכנית הכלכלית למלחמה ביוקר המחיה

אמל”ק: תכנית גרועה ומצוינת כפי שכבר הסברתי לא פעם, הורדת מיסים או הזרמת כסף לציבור בלי קיצוץ בהוצאות זה בעיקר העברת כסף מכיס לכיס, לרוב מהכיס של משלמי המיסים בעתיד לכיס של מי שחפצים לסייע לו היום. זה לא הורדה ביוקר המחייה. יוצא הדופן הוא המקרה שהורדת המס תורמת לתחרות: למשל ביטול מכסים על מוצרי שגם מייצרים בארץ, בשונה מהורדת מכס שרק מקטינה את הכנסות הממשלה (למשל כחלון שהוריד את המכס על מכשירי סלולר). אז ככה: הוזלת תעריפי החשמל דרך הורדת הבלו על הפחם: לא מוריד את יוקר המחיה, סתם סבסוד על חשבון העתיד. חמור מזה, אם רוצים להוריד את […]

עוד מנפלאות האוניברסיטאות הציבוריות בישראל

פרופסור גד יאיר, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, פרסם במייל “ברשת האקדמיה” עם קישור לסרטון אותו הוא הפיק, וכך הוא כתב: בתחומי מדעי הרוח והחברה מקובל לפרסם ספרי מחקר. וכדי לפרסם ספרי מחקר, הוצאות לאור דורשות ממחבריהן.ם לשלם מכיסם.ן בעבור הפקת הספר. ארבעים אלף שקלים ומעלה. חמישים אלף ומעלה. לפוריים שבדיסציפלינה, עלויות פרסום ספריהם עשויות להגיע למאות אלפי שקלים. כאמור, מכיסם.ן. נסחטים באיומים? למה חוקרות וחוקרים במדעי החברה והרוח צריכים לממן את פרסום ספריהם? הקישור למעלה מוביל לשיחה המלינה על העניין. בשיחה אני מבקש לעורר דיון רחב סביב השאלות המועלות בה – לאמור, מה העלויות המצטברות, מדוע ההוצאות לאור דורשות תשלום, […]

מכתב פתוח לסגנית ראש עיריית ת”א – מיטל זהבי

שלום למיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה. כבר די הרבה שנים (שמונה אם אני לא טועה) את מחזיקת תיק התחבורה בעיר ומפעם לפעם את מפרסמת “חזון תחבורה,” החזון באמת מקסים, אבל המציאות עגומה, ובפועל לא רק שאין שיפור אלא שהדברים נעשים גרועים משנה לשנה. אתמקד בנושא החניה. המדיניות שאתם מקדמים היא צמצום שטחי החניה בעיר. לא רק במרחב בציבורי אלא גם צמצום שטח החניה הפרטית בבניינים חדשים/מחודשים. צמצום שטח החניה במרחב הציבורי במטרה לפנות שטחי כביש להולכי רגל או רוכבי אפנים היא סבירה, אבל צמצום היצע החניות בלי ניהול הביקוש יוצר מצב בלתי נסבל: אין […]

התרבות בישראל כסיבה נוספת למבנה השכר הבעייתי במגזר הציבורי

בעשורים האחרונים, מחקר רב עוסק בהבדלים עמוקים בין מדינות כהסבר לפערים גדולים בשגשוג הכלכלי. בשונה מהבדלים מקורבים: יותר מיכון, טכנולוגיה מתקדמת, השכלה, תשתיות, מדיניות מעודדת יזמה, תחרות, וזכויות קניין, הבדלים עמוקים מסייעים להבין מדוע יש פערים גדולים בסיבות המקורבות.חלק גדול מהמחקר עוסק בפערים תרבותיים. תרבות במובן של אמונות, העדפות ונורמות התנהגות. גם אם אנחנו לא מבינים מדוע במדינות שונות התפתחו ערכים ונורמות שונים (יש על זה מחקר, ויודעים משהו, אבל לא הרבה), ברור לחלוטין שלתרבות יש השפעה על השגשוג הכלכלי. הדוגמאות רבות, אבל כאן אני רוצה להציע שבישראל, בשונה מרוב המדינות המפותחות, יש נורמה של בריונות שהולכת יחד עם סובלנות […]

יוקר המחייה בישראל – קצת היגיון

בואו נכניס טיפה הגיון כלכלי בוויכוח על יוקר המחייה בישראל:  נראה שהוויכוח על יוקר הפירות והירקות מתמקד במי אשם, ובפרט, למי יש “רווח מופרז” החקלאים או רשתות השיווק? והוויכוח הזה מדגים בצורה נפלאה שכלכלה זה לא סכום אפס, והציבור, כולל אנשי תקשורת ופוליטיקאים, מפספסים את העניין. העובדה שמחירי פירות וירקות גבוהים בישראל אינה עדות לרווח מופרז. היא כפי הנראה עדות לחוסר יעילות – מגדלים בישראל גידולים מסוימים, בעיקר מחוץ לעונה, בעלות גבוהה: יקר לגדל בישראל אבוקדו מחוץ לעונה בהשוואה לגידול אבוקדו במקסיקו, ויקר לגדל בישראל בננות בכל עונה בהשוואה לקולומביה. המים יקרים יותר בישראל, תנאי האקלים פחות מתאימים, העבודה יקרה […]

שגיאה רווחת נפוצה: למה חזרה על אותו הימור אינה מקטינה את הסיכון

שתי טענות על השקעה בסל מניות, פופולריות בציבור הרחב ובקרב מגוון מומחים, עוסקות בצמצום הסיכון בשוק ההון ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר. חזרה שוב ושוב על אותו ההימור (המאופיין בתוחלת חיובית, אבל עם סיכון), מקטינה את הסיכון ביחס לתוחלת שוק ההון מתקן את עצמו לאורך זמן. הטענה הראשונה שגויה, והטענה השנייה שגויה בגדול, אבל יש בה גרעין אמת, שמידת הרלוונטיות שלו להחלטות השקעה במניות מצומצמת. לגבי טענה מספר אחת: הרעיון הוא שאם מציעים לאדם הימור חד פעמי: הטל מטבע וקבל 1100 שקלים אם יוצא צד אחד, אבל אם יוצא הצד השני שלם 1000 שקלים. מדובר בהימור עם תוחלת חיובית […]