סמי פרץ, ידידי המוערך, מה עובר עליך?

סמי פרץ, “קרטל העוף בוטל – ומה יצא מזה לצרכנים?”, באתר דהמרקר, 18 לדצמבר 2018  כבר עשרות שנים, כששר האוצר וראש הממשלה מגלים אומץ, הם מאפשרים למשרד האוצר להוביל מהלכים שעיקרם הגדלת התחרות: חיסול קרטלים, הפרטה, וחשיפה ליבוא. התוצאה היא כמעט תמיד ירידה משמעותית במחירים לצרכן. הפרוטקציוניסטים, בראשם ההסתדרות, התעשיינים והחקלאים, ובתמיכה של כל מיני אידיוטים שימושיים (חברי כנסת “חברתיים” כמו שלי יחימוביץ), מתנגדים לחשיפה לתחרות, ותמיד מחפשים את המקרים הבודדים ויוצאי הדופן שבהם ההפרטה או החשיפה לתחרות ויבוא אולי לא באמת עזרה להוריד את המחיר לצרכן. אני בטוח שאתה, סמי פרץ, מהפרשנים הבכירים של דהמרקר, לא שייך לפרוטקציוניסטים ולמשרתיהם. אבל […]

“אז מה יש לך להציע?”

רבים שואלים אותי אם אני רק מבקר את כחלון ואם אין לי מה להציע, אז התשובה היא שבהחלט יש לי מה להציע, וכתבתי את הדברים פעמים רבות, אבל הנה מסמך מקוצר של  הדרישות שלי מראש הממשלה/שר האוצר בצורה מסודרת. בנוסף לרשימה הקצרה שלי, יש למטה גם קישור למסמך מפורט יותר של טום קרגנבילד, ומיכאל שראל, מפורום קהלת, שעשו סיכום של כללי ‘עשה’ ו-‘אל תעשה’ ומוסיפים הסברים. עשה: הורד חסמים ליבוא לחלוטין. בטל מכסים, מכסות, ושאר חסמים, כמו למשל תקנים שמיועדים למנוע תחרות. צמצם והקל את הרגולציה (הכללים) והבירוקרטיה (התהליך) שלא מאפשרות ליבואנים קטנים להתחרות בגדולים. צמצום הרגולציה והקלת הבירוקרטיה גם […]

מצעד הקשקושים של השר כחלון

חגי עמית, “כחלון מצא את האשמים: העובדות שהדה-מרקרים לא יספרו לכם”, באתר דה מרקר, 17 לדצמבר 2018 אני מקשיב לכחלון ולזליכה וצוחק – הרי כל כך ברור שהם סתם מקשקשים. אבל פתאום אני קולט משהו, והצחוק נמוג: לרבים מאוד זה ממש לא ברור… כחלון: בשלוש שנים וחצי האחרונות, מחירי החשמל והמזון ירד. פתחנו מכסים, סיבסדנו צהרונים, והאוכלוסיות שעבורן צימצמנו פערים קיבלו מאיתנו אפשרות לחיות הרבה יותר טוב. העלינו את שכר המינימום ל-5,300 שקל. השכר הממוצע במשק עלה ב-12%. אלה מהלכים אדירים. השכר הממוצע עלה בזכות הצמיחה הכלכלית, למרות שר האוצר ולא בזכותו. והאמת היא שאין בישראל צמיחה כלכלית מרשימה בתוצר […]

מדוע ועל מה כדאי להוריד מכסים

אבי וקסמן, “כחלון מאריך בשנה את הפטורים ממכס על טלפונים סלולריים, אלקטרוניקה ביתית ומוצרי תינוקות”, באתר דהמרקר, 15 לדצמבר 2018 נראה ששר האוצר, משה כחלון, מבין שכל מה שנותר מהתפקיד שלו זה להיות ליצן:  בשנתיים האחרונות הוכחנו שהורדת המכסים מורידה את מחירי המוצרים, בכל מקום שתהיה עליית מחירים לא מוצדקת, נפחית מכסים ונגדיל את התחרות בשוק. על אף הלחצים הגדולים המופעלים עלינו כדי להחזיר את המכסים ולהעלות מסים, נמשיך בביטול צווי המכס לטובת ציבור הצרכנים. כל מי שיעלה מחירים לציבור הצרכנים שלא בצדק, יתחרט על כך במהרה ראשית, הורדת מכסים באמת מורידה מחירים, אבל אם המכס הוא על מוצר שלא […]

עוד הערות לפני שאתם לובשים את האפודים הצהובים

גיא רולניק, “10 הערות רגע לפני שאתם לובשים את האפודים הצהובים”, באתר דהמרקר, 14 לדצמבר 2018 יוקר המחיה הוא אחד התחומים היחידים שטרם מוצבו כסוגיה של ימין, מרכז ושמאל, ואלה הסוגיות שהכי מלחיצות את האנשים שנהנים מהסטטוס־קוו. הפילוג בציבור – מחנה ביבי ומחנה אנטי־ביבי – משרת היטב את מי שנהנה מחיבור לתקציב המדינה, לקופות ציבוריות, לרכוש נטוש או מכוח שוק המאפשר לו לגבות מחירים גבוהים מהציבור. כשיצאה הסדרה מגש הכסף כעסתי על גיא רולניק. השתתפותו נתנה חותמת כשרות לשני השותפים – ירון זליכה ודני גוטווין – שרולניק עצמו מאוד לא מעריך. רולניק טען אז, שהאבק ישקע והמסר האיכותי (שלו) יישאר, […]

ועדה מיותרת לחקירה של יוקר המחייה

אני חושד שהשר משה כחלון החליט לפצות את הציבור באתנחתא קומית אחרי כל הנזק שהוא עושה כשר האוצר. אין הסבר אחר להחלטה להקים ועדה מיותרת לחקר יוקר המחיה ולהעמיד בראשה את ירון זליכה. ראשית, כל התפקיד של הוועדה זה לאפשר לשר האוצר לא לעשות כלום, בעיקר לא לריב עם אף אחד, ולטעון לעשייה. שנית, די ברור מה אפשר וצריך לעשות בשביל להוריד את יוקר המחיה, ועדה זו רק דרך לא לעשות. צריך להפסיק להיכנע לקבוצות אינטרסנטיות, בראשן ההסתדרות והוועדים החזקים שעושקים את הציבור דרך מחירי החשמל, המים, ולמעשה כל המוצרים והשירותים שצריכים חשמל ומים והובלה דרך נמלי הים והאוויר של […]

האוניברסיטה האנגלית בירושלים?

יובל אלבשן, “האוניברסיטה הלא עברית בירושלים”, באתר הארץ, 09 בדצמבר 2018 יובל אלבשן, מלין על החלטת האוניברסיטה העברית ללמד תארים מתקדמים באנגלית. הטיעון המרכזי הוא שלפני כמאה שנים לא היה ברור כלל שהעברית “תנצח” וסבא רבא שלו, איש עתיר זכויות היה לוחם למען העברית, וחשוב לכן לשמר על העברית. אלבשן מציג גם את הטיעונים בעד הוראה באנגלית. תגובת האוניברסיטה העברית: הגידול במספר הסטודנטים הבינלאומיים וחשיבות הלמידה והמחקר בשפה האנגלית, המגדילים את אפשרויות הקידום בעולם המדעי, מעלים את הצורך בתוכניות מחקר בשפה האנגלית אלבשן גם מצטט את אחד מחברי סגל האוניברסיטה: אנחנו חיים בעולם גלובלי, והזירה האקדמית היא בינלאומית. ישראל היא בועה […]