איך סוגרים את הגירעון

עמרי מילמן, “גירעון של 4% אופייני רק לתקופת משבר ולא הייתה כזאת”, באתר כלכליסט, 12 לינואר 2019 תקציב שנת 2020 צפוי לכלול חריגה של 17 מיליארד שקל מיעד הגירעון אבל היעדר ממשלה קבועה לא מותיר הרבה מרחב פעולה; תקציב 2021 כבר מייצר בור של 30 מיליארד שקל, מגיע ל־4% מהתוצר ומשקף מצב משברי למרות שהמשק בצמיחה והאבטלה בשפל; פרופ’ מומי דהן: “האוצר התבסס על מקורות חד־פעמיים והבורות העתידיים גדלו”; פרופ’ עומר מואב: “הציון של ממשלת ישראל על ניהול התקציב הוא נכשל” תחזית האוצר שתוצג מתייחסת להוצאות הממשלה ולהכנסות המדינה ממסים לשלוש השנים העוקבות – 2021 עד 2023. זאת בהנחה שתקציב […]

מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן?

סיון קלינגבייל, “מי יהפוך לחסר תועלת? ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות – היא כנראה גם האחרונה שלה”, באתר דהמרקר, 26 לדצמבר 2016 פרופ’ ענת לכנר טוענת כי המדינות עדיין אינן תופשות את ההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית, שבעקבותיה לאנשים רבים פשוט לא תהיה עבודה ■ לדבריה, ממשלות חייבות לגלות מעורבות עמוקה בתהליכים, ולא להשתרך אחרי הכסף הפרטי סיון קלינגבייל, דהמרקר, בכתבה (מהסוג שראינו לא מעט לאחרונה) על איך הטכנולוגיה צפויה להחליף בני אדם וליצור אבטלה המונית, הפעם בראיון עם ענת לכנר, פרופסור בבית הספר שטרן למינהל עסקים ב-NYU. בדיקה קצרה מגלה שמדובר ב- Clinical Associate Professor of Management and Organizations. […]

מנכ”ל פוליטי

אלה לוי- וינריב, “יש לנו אפס ציפיות מהמנהיגים שלנו”: שי באב”ד רוצה שתדעו מה הוא עשה באוצר”, באתר גלובס, 7 לדצמבר 2019 כל פעם שהובלתי משהו שאנשים לא ידעו איך לתקוף אותי מקצועית, אמרו ש’הוא מנכ”ל פוליטי. ציטוט מתוך הראיון האוהד של אלה לוי-וינריב, גלובס, עם שי באב”ד. גם אני טענתי שבאב”ד הוא מנכ”ל פוליטי, אבל לא זכור לי שאמרתי את זה בגלל שהוא הוביל מהלך כלשהו. טענתי שהוא פוליטיקאי בעקבות ההסברים שלו כמה כחלון שר אוצר נפלא וכמה הגרעון זה בכלל לא בעיה. כך למשל הוא טוען בראיון: בגירעון היום, יש חריגה של כ-11 מיליארד שקלים. היו כאלה שהשתמשו בזה […]

כמה הערות על הטור של איילת שקד בגלובס

איילת שקד בטור מיוחד ל”גלובס”: “ההסתדרות גורמת נזק למשק”, 05 לדצמבר 2019 שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה [מגזר ציבורי] לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון – מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו. עם זה אני כמובן מסכים. למעשה זה מה שאני טוען בהרצאות שלי כבר שנים, ממש באותן המילים :). אם רוצים להבין את מבנה השכר במגזר הציבורי בישראל, בעיקר את פערי השכר בין עובדים, כדאי להתמקד ביכולת להזיק. לא בהשכלה, לא ביכולת לתרום, לא בחלופות כלכליות, לא […]

צריכה, רכישת מכוניות ומסקנות מוזרות בעיתונות הכלכלית

כתבות רבות בעיתונות הכלכלית מדווחות על צמיחה כלכלית מעל התחזית ברבעון השלישי של 2019. 4.1%, לא פחות! ההסבר המקובל בעיתונות הוא העליה בצריכה הפרטית וההשקעה, ובפרט רכישת כלי רכב (שהם צריכה פרטית של משקי בית, והשקעה של חברות ליסינג ואחרות). שלוש הערות: ברוב הכתבות שראיתי מדווחים על צמיחה של 4.1% ברבעון, ושוכחים לציין שלא מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 4.1%, שזה כבר הרבה פחות מרשים. אני בהחלט מקבל את האפשרות שבטווח הקצר עליה בביקושים תורמת לתוצר, אבל צריך לזכור שיש זהות בין התוצר לשימושים, אז הם בהכרח זזים יחד. לכן לייחס את הצמיחה לעלייה בצריכה זה די ספקולטיבי. אולי הצמיחה […]

האם השקל הוא המטבע החזק ביותר בעולם?

אלכס זבז’ינסקי, “מדוע השקל הוא המנצח הבלתי מעורער של שוק המטבעות?”, באתר גלובס, 12 לאוקטובר 2019 הטריגר לפוסט הזה הוא טור דעה בגלובס של הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, שכותב הרבה מאוד דברים מופרכים (לצד עובדות נכונות). אלכס טוען, שהשקל הוא מטבע חזק, אפילו החזק ביותר בעולם, מסביר מדוע השקל כל כך חזק ומוסיף ביקורת נגד נגיד בנק ישראל על מדיניות הבנק. אבל מה זה בכלל מטבע חזק, כיצד מודדים, וכיצד מגיעים למסקנה שהשקל הוא החזק מכולם? לא לגמרי ברור מהמאמר. ניתן כמובן להתייחס להתחזקות של השקל ביחס למטבעות אחרים: אכן השקל כבר תקופה די ארוכה מתחזק ביחס למטבעות […]

מדריך לבוחר (חלק שני)

  בהמשך לחלק הראשון… מה המצב הכלכלי שלנו? בוודאי שהרבה יותר טוב מזה שהיה כאן לפני עשור, אבל זו לא ההשוואה הרלוונטית. הכלכלה העולמית צומחת, בזכות צבירת גורמי ייצור וידע, לכן ההשוואה הרלוונטית היא ישראל ביחס למדינות המפותחות. ובהשוואה הזו אנחנו נראים רע בשנים האחרונות. אחרי שעברנו את משבר 2008 בצורה מצוינת (בגלל סיבות רבות, כולל נתניהו כשר אוצר חמש שנים קודם), בשנים האחרונות התוצר לנפש בישראל מתרחק מהמדינות המפותחות במקום לצמצם את הפער. יש לכך סיבות רבות, בעיקר מיצוי (אולי אפילו היפוך מסוים) במגמה של הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, שקיצוץ הקצבאות של נתניהו כשר אוצר תרם לה מאוד, ופריון […]