כתבות רבות בעיתונות הכלכלית מדווחות על צמיחה כלכלית מעל התחזית ברבעון השלישי של 2019. 4.1%, לא פחות! ההסבר המקובל בעיתונות הוא העליה בצריכה הפרטית וההשקעה, ובפרט רכישת כלי רכב (שהם צריכה פרטית של משקי בית, והשקעה של חברות ליסינג ואחרות).
שלוש הערות:
- ברוב הכתבות שראיתי מדווחים על צמיחה של 4.1% ברבעון, ושוכחים לציין שלא מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 4.1%, שזה כבר הרבה פחות מרשים.
- אני בהחלט מקבל את האפשרות שבטווח הקצר עליה בביקושים תורמת לתוצר, אבל צריך לזכור שיש זהות בין התוצר לשימושים, אז הם בהכרח זזים יחד. לכן לייחס את הצמיחה לעלייה בצריכה זה די ספקולטיבי. אולי הצמיחה דווקא עודדה את הצריכה? בטווח הארוך צריכה בוודאי שאינה מנוע צמיחה.
- אבל גם אם צריכה מוגברת יכולה בטווח הקצר לייצר ביקושים שיגדילו את התוצר, זה לא מסתדר עם רכישת כלי רכב. הרי הם לא מיוצרים בארץ. אז נכון שחלק מהמחיר של הרכב זה ערך מוסף מקומי (הכנסות של היבואן), אבל הרוב זה תשלום ליצרן בחול (יבוא) ומיסים (שאינם ביקוש).
על צריכה שאינה מנוע צמיחה ניתן להרחיב בקריאה של הטור שכתבתי לאחרונה בגלובס:
עומר מואב, “צריכה, צמיחה והוראת הכלכלה”, באתר גלובס, 02 לספטמבר 2019