על פרוגרסיביות מערכת המס בישראל וצמצום האי שיוויון

“אבל אם הממשלה היתה מעוניינת לצמצם את האי־שוויון, ברור שמערכת המס היתה יכולה להיות כלי מדיניות רב עוצמה לעשות זאת. יש עיוות מסוים במבנה מערכת המס בישראל, משום שהחלק של המיסוי העקיף גבוה יותר מהמיסוי הישיר.” סמי פרץ, דהמרקר, בטור די מעניין ונכון באופן כללי, חוזר על שתי טעויות, שלמרבה הצער מושמעות בתקשורת גם על ידי פרופסורים לכלכלה. (כך שאין לי טענה לסמי שחוזר על טענות שגויות של בעלי סמכות). המיסוי הישיר (מס הכנסה בעיקר) הוא מיסוי פרוגרסיבי (מצמצם פערים) משום ששיעור המס גדל בהכנסה. לעומת זאת המס העקיף (מע”מ בעיקר) הוא מס בשיעור אחיד ולכן הוא אינו פרוגרסיבי. עוד […]

על הפרק של גוטווין בסדרה “מגש הכסף”

פוסט ארוך של 832 מלים ולא נגעתי ברוב הטענות השגויות רק בעיקר: פוליטיקאים מגיבים לרחשי הלב של הציבור, ולכן הבורות של הציבור בנושאים הכלכליים מקשה על הממשלה לפעול בנחישות, תוך ביצוע מהלכים שאינם פופולריים, לכיוון של עידוד הצמיחה, התעסוקה, הרווחה וצמצום העוני. הנגשת ידע כלכלי רלוונטי לציבור על ידי התקשורת, למשל על ידי ראיונות עם מומחים, היא לכן חשובה. אבל במקרים רבים, אנשי התקשורת שבויים בעצמם בתאוריות שגויות, ובוחרים מומחים שיחזקו את עמדותיהם. מומחים מסוג זה, לעתים פשוט תורמים להעמקת הבורות. כך למשל בסדרה “מגש הכסף” של דורון צברי, המשודרת בערוץ 8. אחד המרואיינים הוא הפרופסור להיסטוריה דני גוטווין. גוטווין […]

קיצוץ ידוע מראש (פורסם בכלכליסט 9.7.08)

רענן דינור, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, בראיון ל”כלכליסט” (8.7.08), חושף את תוכניתו הכלכלית, הכוללת המלצה על ביטול קצבאות הילדים למשפחות מהמעמד הבינוני והגבוה. צמצום בקצבאות הילדים, העומדות על 152 שקלים לחודש לילד ללא כל מבחן הכנסה, נראה על פניו צעד סביר, כמעט מתבקש, לנוכח הצרכים הרבים. ואכן, לא מדובר בהצעה חדשה. לא מזמן היה זה שמעון פרס, אז המשנה לראש הממשלה, שהציע לקצץ בקצבאות הילדים לארבעת העשירונים העליונים, במטרה לממן מסגרות לגיל הרך, שיקלו על אמהות את היציאה לעבודה. זמן לא רב לפניו, במהלך דיוני התקציב לקראת שנת 2005, הייתה זו שרת החינוך דאז, לימור לבנת, שמחזרה את הרעיון לקצץ […]

שוב נותנים כסף לאינטל? (נכתב עם יניב ריינגטרץ ופורסם בידיעות 12.7.05)

בכוונת ממשלת ישראל להעניק מתנה נדיבה, כ-400 מיליון דולר, לחברת אינטל, אשר מקיימת “מכרז” בין מדינות העולם בתקווה למצוא את המדינה הנדיבה ביותר. לאינטל הכנסות שנתיות של 34 מיליארד דולר ורווח נקי של 7.5 מיליארד דולר.  ישראל לעומתה שרויה בקשיים כלכליים, צמיחה מאכזבת, חוב לאומי גבוה בשיעור העולה על 100% מהתוצר, אבטלה גבוהה, ושיעורי עוני מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. האם לא ניתן למצוא שימוש טוב יותר לכסף? מדינת ישראל למודת ניסיון עם חברת אינטל. באמצע שנות ה-90 הקימה אינטל את מפעל “אינטל קריית גת”, בעזרת מענק נדיב של כ-600 מיליון דולר. המפעל מעסיק כ-2,200 עובדים קבועים ועוד כ-1,500 זמניים, כלומר, […]

נתניהו טוב לעובדים (פורסם בכל העיר 22.4.05)

שר האוצר, בנימין נתניהו, ממהר לשבח את הישגיו בניהול הכלכלה ומציג תמונה אופטימית, על פיה, תוך מספר שנים האבטלה והעוני יצומצמו במידה רבה, רמת החיים של העובדים ממעמד הביניים תעלה, ובתוך עשור ישראל תהיה אחת מעשר הכלכלות העשירות בעולם. חבל שנתניהו ממהר להבטיח הבטחות שווא. הרי לשיטתו הכלכלה בישראל עדיין ריכוזית מידי, הסקטור הציבורי גדול מידי, המיסוי גבוה מידי, ועדי העובדים חזקים מידי, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מידי ומספר העובדים הזרים גבוה מידי. קריאות הניצחון מכיוונו שומטות את הקרקע להמשך מדיניותו. כשהכול כל כך נפלא באופק מדוע להמשיך בצעדי הבראה כואבים? כדי להשיג רמת תוצר לנפש שתכניס את ישראל […]

כיצד לצמצם את תופעת ההעסקה הפוגענית (פורסם בגלובס 11.4.05)

המצב בשוק העבודה, בעיקר לעובדים חסרי מקצוע והשכלה, לא מזהיר. הצמיחה הכלכלית המאכזבת, ועימה ההיקף המאכזב ביצירת מקומות עבודה חדשים מחד, וריבוי העובדים הזרים מאידך, מותירים את הצעיר חסר ההשכלה והניסיון עם עבודה קשה בשכר מינימום, שלעיתים אף מלווה ביחס מחפיר ופוגע. דוגמה להעסקה פוגענית סיפק לי המקרה ביום שישי האחרון. אל תחנת אוטובוס, שעליה השתלט דוכן למכירת פרחים, הגיעה ברכב מסחרי, תוך צפירה ארוכה ומעיקה, בעלת העסק. הצפירה רק הייתה הקדמה לסדרה ארוכה של צרחות שספגה מוכרת הפרחים הצעירה, עובדת שכירה בעסק, שלא סידרה את הפרחים באופן שהשביע את רצון הבוסית, וחמור מזה, לא פינתה את הנוסעים הממתינים לאוטובוס […]

הבטחת הכנסה והתמריץ לעבוד (פורסם בגלובס 15.3.05)

ע”פ הקריטריונים החדשים שניסח משרד המשפטים, אברכים שמקבלים גמלת הבטחת הכנסה יכולים לעבוד ולהשתכר עד 4,100 שקלים לחודש ללא קיצוץ בגמלה. מובטל, לעומת זאת, מאבד את הקצבה אם ישתכר יותר מ-487 שקלים. יתרה מזו, מצבם של האברכים, שלומדים במוסדות המוגדרים כמוסדות להשכלה גבוה, טוב בהרבה מזה של סטודנטים שלומדים במכללות ובאוניברסיטאות שאינם זכאים להבטחת הכנסה כלל. כמו תמיד, החרדים מופלים לטובה, והציבור הרחב נותר עם תחושה מקוממת, ובצדק. אבל בהינתן האילוץ הפוליטי, או ליתר דיוק הכניעה המצערת של הכנסת והממשלה לסחטנות החרדית, בהיתר לעבוד ללא אובדן הגמלה יש צד חיובי. ההיתר מעודד את ההצטרפות לשוק העבודה. לכן, בעניין הנדון רצוי […]