לאחר שביתה ארוכה, שגרמה לפגיעה בעשרות אלפי סטודנטים, קבלו חברי הסגל הבכיר תוספת נאה לשכרם, ללא ישום המלצות ועדת שוחט או כל רפורמה אחרת במערכת ההשכלה הגבוהה, כפי שדרש משרד האוצר. נציגי הסגל הבכיר מציגים את ההסכם כניצחון ההשכלה הגבוהה. לטענתם, תוספת השכר של כ-24% (במהלך השנתיים הבאות) היא התשובה לבעיית “בריחת המוחות”. ישראל היא אכן היצואנית המובילה, ביחס לגודלה, של מדענים לאוניברסיטאות ולמוסדות המחקר בארה”ב,  ובתחומי מחקר רבים אכן קשה להתחרות עם השכר שחוקרים מצטיינים יכולים לקבל בארה”ב. אבל הקשר בין “בריחת המוחות” לבין תוספת השכר, פרי השביתה, רופף. הסכם השכר מתגמל בעיקר את הפרופסורים הותיקים, שממילא נהנים משכר […]

נציגי ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות יצאו עם תחילת השביתה בקריאה לציבור המרצים להביע את עמדתם מעל דפי העיתונות היומית ובאתרי האינטרנט. התוצאה הייתה יבול נכבד של מאמרים מרשימים באיכות כתיבתם של כותבים המייצגים אינטרס אישי ברור.  הטענה המרכזית העולה מהמאמרים די פשוטה. במקרה הטוב, משרד האוצר אינו רואה את החשיבות האדירה בהעלאת שכר המרצים לשגשוגה של ההשכלה הגבוהה בישראל. במקרה החמור יותר, המשרד מסרב להעלות את שכרם של המרצים מתוך אידיאולוגיה ניאו-שמרנית, מדיניות הפרטות ברוטאלית ורצון למוטט את מערכת ההשכלה הציבורית בישראל. ומדוע, טוענים המרצים חשוב כל כך להעלות את השכר? מכיוון שבתחומים מסוימים קשה בשכר הקיים להתחרות במגזר הפרטי […]

בשבוע שעבר התבטא נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, בזכות העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות. לטענתו דרושים תקציבים למימון מחקר ברמה הבינלאומית ובפרט דרושה העלאה בשכר הפרופסורים, שכן האוניברסיטאות בישראל סובלות מבריחת מוחות. החוקרים המצטיינים, בפרט בתחומים מבוקשים, כגון מנהל עסקים, רפואה וכלכלה, יכולים לקבל באוניברסיטאות בחו”ל, בעיקר בארה”ב, שכר גבוה לאין ערוך מהשכר אותו הם מקבלים בישראל. כתוצאה, מיטב החוקרים בתחומים אילו עוזבים את הארץ, או פשוט נשארים בחו”ל לאחר סיום לימודיהם בתוכניות הדוקטורט היוקרתיות בעולם. אבל האמת היא שלרוב הפרופסורים בארץ משולם שכר די גבוה, ואין כל הצדקה להעלות את שכר הלימוד של הסטודנטים אם המטרה הינה מימון העלאה […]

קשה לחלוק על כך שיתרונה האיכותי של ישראל, הבא לידי ביטוי בהתפתחותה הכלכלית, ואף בחוסנה הביטחוני, תלוי באיכות ובהיקף ההשכלה האקדמית שהמדינה יכולה להעניק לאזרחיה. נוכח הידרדרותה של מערכת החינוך היסודית והתיכונית עולה ביתר שאת החשיבות העצומה של מתן חינוך גבוה ואיכותי בהיקף רחב לאזרחי המדינה הצעירים. אין צורך להכביר מילים על חשיבות המצוינות בעידן שבו העממיות והרדידות זוכות לשיעורי הרייטינג הגבוהים ביותר. כוונת משרד האוצר להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות, ובכך לפעול בניגוד מוחלט להמלצות  ועדת וינוגרד נראית על פניו תמוהה. כיצד ניתן לצפות לחינוך גבוה בהיקף רחב ולשיווין הזדמנויות בחינוך, כאשר שכר הלימוד חוסם את גישתם של מעוטי […]

בשבוע שעבר העלה במדור זה המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ’ אביה ספיבק, טענות קשות נגד הוראת הכלכלה בישראל. לגרסתו הקורס במבוא לכלכלה, כפי שנבנה ע”י הפרופסור דן פטינקין המנוח, אבי הוראת הכלכלה והמחקר הכלכלי בישראל, מייצר כלכלנים ב”שטנץ” אחיד שחושבים ש”השוק הוא טוב ויעיל ואילו הממשלה מיותרת לא יעילה”.  מאמרו פותח בהצהרה שמרמזת לכך שע”פ גישתם של רוב המרצים לכלכלה קיימת “התנגשות בין כלכלה לחברה”. טענות ברוח זו מפי ‘החברתיים’ (חסרי ההשכלה הכלכלית בד”כ) נשמעות לרוב. לשיטתם מה שחשוב לכלכלנים הינם מושגים מופשטים כמו יעילות, צמיחה, גירעון, ולא בני האדם. אבל מי שמלמד כלכלה יודע שבכול הקשור למחקר כלכלי, שמטרותיו […]

המלצות דו”ח דוברת מנסות לצמצם עד כמה שניתן את הכשלים הקיימים במערכת ציבורית מסואבת ובזבזנית במטרה לשפר את הישגי התלמידים, ובו בזמן לשמור על עקרון השוויוניות בקרב התלמידים. ההמלצות מטיבות עם המורים, ההורים ומעל הכול עם התלמידים. בעייתו המרכזית של הדו”ח בדעת הקהל, ובפרט בקרב חלק מהמורים, נובע מכשל בהסברה מול ארגוני המורים, שמצדם בזבזו כעשרה מיליון שקלים על פרסום כנגד המלצות הדו”ח. כתוצאה, רוב המבקרים את הדו”ח עושים זאת תוך הפגנת בורות לגבי תוכנו לאחר שלא טרחו לקרא את 296 עמודיו. ניתן להתווכח על תועלתו של יום לימודים ארוך ועל מחירו של קיצור שבוע הלימודים, על התשתית הדרושה בכדי […]

ביום א’ מתעתדים הסטודנטים במכללות לשבות משום ששר האוצר, בנימין נתניהו, יפסיק את תהליך הפחתת שכר הלימוד, כפי שנקבע ע”י ועדת וינוגרד. קשה לחלוק על כך שיתרונה האיכותי של ישראל, הבא לידי ביטוי בהתפתחותה הכלכלית, ואף בחוסנה הביטחוני, תלוי באיכות ובהיקף ההשכלה האקדמית שהמדינה יכולה להעניק לאזרחיה. נוכח הידרדרותה של מערכת החינוך היסודית והתיכונית עולה ביתר שאת החשיבות העצומה של מתן חינוך גבוה ואיכותי בהיקף רחב לאזרחי המדינה הצעירים. אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של אי המצוינות בעידן שבו העממיות והרדידות זוכות לשיעורי הרייטינג הגבוהים ביותר. אבל כיצד ניתן לצפות לחינוך גבוה בהיקף רחב ולשיווין הזדמנויות בחינוך, כאשר שכר […]