בעשורים האחרונים, מחקר רב עוסק בהבדלים עמוקים בין מדינות כהסבר לפערים גדולים בשגשוג הכלכלי. בשונה מהבדלים מקורבים: יותר מיכון, טכנולוגיה מתקדמת, השכלה, תשתיות, מדיניות מעודדת יזמה, תחרות, וזכויות קניין, הבדלים עמוקים מסייעים להבין מדוע יש פערים גדולים בסיבות המקורבות.חלק גדול מהמחקר עוסק בפערים תרבותיים. תרבות במובן של אמונות, העדפות ונורמות התנהגות. גם אם אנחנו לא מבינים מדוע במדינות שונות התפתחו ערכים ונורמות שונים (יש על זה מחקר, ויודעים משהו, אבל לא הרבה), ברור לחלוטין שלתרבות יש השפעה על השגשוג הכלכלי. הדוגמאות רבות, אבל כאן אני רוצה להציע שבישראל, בשונה מרוב המדינות המפותחות, יש נורמה של בריונות שהולכת יחד עם סובלנות […]

זוג צעיר מחליט להקים בית קפה גדול בשכונה: לוקחים הלוואה מהבנק, בערבות אישית כמובן, ממשכנים את הדירה והרכב, מגייסים עוד קצת הלוואות מקרובי משפחה, שוכרים מבנה, משפצים ומציידים, מגייסים צוות עובדים, ופותחים את בית הקפה. השניים עובדים סביב השעון, ורואים ברכה בעמלם: הלקוחות מרוצים, ויש הכנסה. הרווחים לא גבוהים, אבל השניים עומדים בהחזרי ההלוואות, וגם מצליחים להתפרנס בצניעות. כאן הסיפור שלנו מתפצל לשלושה כיוונים. באחד הימים נכנס לבית הקפה איש גדול ומודיע לזוג שמעכשיו הוא יספק להם הגנה, ויגבה תשלום בתמורה. 10% מהפדיון. ואם לא ישלמו הוא לא יהרוס כלום, זה הרי לא חוקי, הוא פשוט ימנע מהלקוחות להיכנס לבית […]

בחלקים נרחבים במגזר הציבורי בישראל, ובצורה קיצונית בהשוואה בינלאומית, העובדים הוותיקים דופקים את הצעירים יותר. שיטת דור א’ ודור ב’, פערי השכר הגדולים לפי הוותק, תנאים משופרים לעובדים קבועים על חשבון עובדים זמניים ועובדי קבלן, ואפילו בצה”ל, אם דברים לא השתנו בעשורים האחרונים, זו השיטה: החיים ללא תורנויות לוותיקים ועומס תורניות ואימונים לצעירים. אז אני חושד שאת עיקר הטענות של הרופאים המתמחים על נטל העבודה הבלתי סביר, שכולל משמרות של יותר מ-24 שעות, הם צריכים להפנות לעמיתיהם הוותיקים, אבל זה לא אומר שמדובר במצב נסבל. מדובר בשערורייה בלתי נתפסת, ונדמה לי שאין צורך להרחיב. אז אולי באמת כל מה שאנחנו […]

גד פרץ, “ההסתדרות נגד עסקת פרטנר הוט”, באתר גלובס, 24 לפברואר 2020 ראוי שמדיניות כלכלית תופעל במטרה להגדיל את רווחת הציבור, בעיקר של החלשים. עם ההצהרה הזו מעטים מתווכחים. אבל מסתבר שהמסקנות מהצהרה זו שנויות במחלוקת. להבנתי הדרך להגדלת הרווחה עוברת בהגדלת פריון העבודה והגדלת ההשתתפות בשוק העבודה. אי אפשר לצרוך יותר, צריכה פרטית וציבורית, אם לא מייצרים יותר. מובן מאליו, לא? כנראה שלא. בשביל לייצר יותר צריך שעובדים יתפרנסו מתרומה לתוצר ולרווחה, לא מגזל רווחה. אם למשל מעסיקים עובדים מיותרים בענף כלכלי מסוים או במשרד ממשלתי כזה או אחר, אז מדובר בעובדים גוזלי רווחה לא עובדים שתורמים לרווחה. פיטורי העובדים […]

בעקבות פורום קוהלת שהתקיים ב-12.2.20 בנושא אתגרי העשור הבא, אשתף אתכם באחת הטענות המרכזיות שלי בנאום בכנס קהלת על ארגוני עובדים: הבחנתי בין אי שוויון בהכנסה שהוא “טוב” (כלומר רצוי) לבין אי שוויון רע (מיותר ולא רצוי). למי שממש סולדים מפערים, אז במקום “טוב” תחשבו “רע הכרחי”. ובכן, בכלכלה המבוססת על קניין פרטי, יזמה פרטית, ותחרות, מה שנקרא קפיטליזם, בני אדם מתאמצים בלימודים, בעבודה, לוקחים יזמה, מקימים עסקים, משקיעים, הכל מתוך תקווה (לפחות כגורם מרכזי) לראות ברכה כלכלית בעמלם. ואם רצוי שבני אדם יראו ברכה בעמלם, אז טוב שיש אי שוויון. הרי אם כולם יקבלו הכנסה שווה, אז רבים יעדיפו ללמוד […]

איילת שקד בטור מיוחד ל”גלובס”: “ההסתדרות גורמת נזק למשק”, 05 לדצמבר 2019 שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה [מגזר ציבורי] לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון – מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו. עם זה אני כמובן מסכים. למעשה זה מה שאני טוען בהרצאות שלי כבר שנים, ממש באותן המילים :). אם רוצים להבין את מבנה השכר במגזר הציבורי בישראל, בעיקר את פערי השכר בין עובדים, כדאי להתמקד ביכולת להזיק. לא בהשכלה, לא ביכולת לתרום, לא בחלופות כלכליות, לא […]

מירב ארלוזורוב,“בגלל 5 דקות הליכה ו-250 מטר – 4,000 עובדי רשות המסים שבתו יומיים”, באתר דהמרקר, 09 לספטמבר 2019 לעבוד 7 שעות ביום ולקבל שכר על 8.5 שעות – זה מה שדרשו 400 עובדי רשות המסים בירושלים תמורת הסכמתם לעבור למשרדים חדשים, ואיימו להשבית את המשק ■ ברגע האחרון יו”ר הוועד הסכים לרדת מהעץ, אך האירוע העלה הרהורים על בוררות חובה בשירותים חיוניים כותרת וכותרת משנה, למאמר של מירב ארלוזורוב, שמסביר את עזות המצח של הוועדים שיש להם שאלטר, הפעם רשות המסים (השאלטר של רשות המסים לא כואב, לפחות לא מיד, כמו זה של חברת חשמל, נמלי הים והאוויר, ורכבת […]