ליברה ובנקאות ברזרבה חלקית

במסמך שמתאר את הליברה, טוענת החברה (בבעלות פייסבוק) שיהיה גיבוי של 100% לכל מטבע שיונפק בנכסים בטוחים ונזילים, והמסמך משתמש במלה רזרבה (reserve) לתיאור אותם נכסים. הקורא (התמים) מקבל את הרושם שפייסבוק יוצרים מטבע שמאחוריו מערכת דומה לבנק שעובד ב-100% רזרבה. אבל מקריאת המסמך, ברור לחלוטין שזה לא הסיפור. השימוש במלה רזרבה במערכת הבנקאית שונה מהשימוש במערכת של הליברה. The Libra Reserve נעשה קצת סדר: בנק מרכזי יושב על מכונה שמדפיסה כסף, ומרוויח מהדפסת כסף. כל שקל שבנק ישראל מנפיק, משמעותו רווח של שקל (פחות העלות הזניחה של ההדפסה). הרווח הזה נקרא סניוראז’ (Seigniorage), את הרווח בניכוי הפסדים (ויש רבים […]

גרעון, יחס חוב תוצר, ילודה

קטע מטור בדהמרקר שכתבתי בשנת-2007: לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים – תנודתיות בשיעור הצמיחה סביב המגמה; כלומר, מעברים מתקופות של צמיחה מהירה לתקופות של מיתון. גם אם לא מבינים תמיד מדוע, הניסיון מרמז לכך שמיתון יגיע, והוויכוח הפופולרי כל כך בישראל על מה עושים עם “העודפים המצטברים בקופת המדינה” יוחלף בוויכוח פחות נעים – מהיכן מקצצים בזמן שהקופה הולכת ומתרוקנת. מדיניות כלכלית אנטי-מחזורית – כלומר מדיניות המנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל, מאופיינת בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה והימנעות מקיצוצים או אף הרחבה בהוצאה […]

כנס מכון אהרון למדיניות כלכלית בבינתחומי הרצליה

כנס מכון אהרון למדיניות כלכלית התקיים תחת הכותרת “השקעות נמוכות, פריון נמוך – מדוע המשק נשאר מאחור?” (לרשותכם וידאו של כמעט 7 שעות) [embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=6J59Rgedcnw[/embedyt] בין הבכירים מהארץ ומהעולם שנשאו בו דברים: פרופ’ אוריאל רייכמן,  פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל; פרופ’ איגנסיו ויסקו, נגיד הבנק האיטלקי; מר שלמה דוברת, מייסד ושותף כללי, ויולה; יו”ר מכון אהרן למדיניות כלכלית; גב’ ענת לוין, לשעבר משנה למנכ”ל, חטיבת השקעות ופיננסים, כלל ביטוח; ד”ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; מר דוד ברודט, יו”ר בנק לאומי; מר קרייג באומונט, IMF Mission Chief for Israel; מר אנדש בורג, לשעבר […]

הקפיטליזם השבור שמאפשר את מדינת הרווחה

אנדרו רוס סורקין, ניו יורק טיימס, “הקפיטליזם שבור”: הכלכלן ג’וזף שטיגליץ מסביר מהו סוציאליזם” , באתר דהמרקר, 28 לאפריל 2019 פרופסור ג’וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל בכלכלה, המזוהה עם הצד הפרוגרסיבי (מיסוי גבוה, וממשלה גדולה שדואגת לסיוע לחלשים), מצטרף (כפי הנראה בלי ידיעתו) לוויכוח “האם שוודיה סוציאליסטית?” ומכריע לטובת נחמיה שטרסלר ועבדכם הנאמן, ונגד דוב חנין ומרקסיסטים אחרים, שטוענים ששוודיה דווקא מוכיחה שהמודל הסוציאליסטי מוצלח. שטיגליץ מסביר את עמדתו בראיון עם אנדרו רוס סורקין, ניו יורק טיימס, שתורגם לעברית ופורסם בדהמרקר. את גישתו הוא מכנה “קפיטליזם פרוגרסיבי” ומבהיר שאפילו ברני סנדרס, “שמעיד על עצמו כי הוא סוציאליסט דמוקרטי, אינו סוציאליסט אמיתי […]

מהפכה ניאוליברלית בממשלה הבאה?

בהרצאות לציבור אני נוהג לעסוק בניצחון התודעתי של הסוציאל פופוליסטים. הציבור בישראל מזהה את שלי יחימוביץ’ כ”נושאת הדגל הסוציאל דמוקרטי” ומאמין שהמדיניות שהיא מקדמת היא המדיניות של מדינות כמו שוודיה ודנמרק, זאת בניגוד מוחלט לעובדות. ישראלי ממוצע שנחשף לתיאור המדיניות של הסוציאל דמוקרטיות המצליחות, מבלי לדעת מניין התיאור הגיע, סבור שמדובר במדיניות “ניאו ליברלית” את הניצחון הזה של הפופוליסטים אפשר לראות במאמר של חגי עמית, דהמרקר, שמתאר את התרחיש הכלכלי/חברתי של ממשלת ימין, הכוללת את את הימין החדש, הבית היהודי, זהות, וכמובן הליכוד: “מהפכה – שתתבסס על עקרונות ניאו־ליברליים קיצוניים”/ חגי עמית, “העובדים ייכנסו לבונקר: תוכנית ה”קמיקאזה” של בנט למשרד […]

מי באמת משלם על שכר המינימום?

בהרצאות לציבור אני מתייחס בתמציתיות לנושא שכר מינימום. על פי הגישה “החברתית,” אם מעלים את שכר המינימום התוצאה תהיה ששכר עובדי המינימום יעלה, על חשבון רווח המעסיקים, וזהו פחות או יותר. אבל המציאות מורכבת יותר: חלק ניכר מעלות השכר הנוסף יגולגל למחירי המוצרים, והמעסיקים יבחרו להעסיק פחות עובדים. גם בגלל שהם מייצרים פחות וגם בגלל שהם ישקיעו במיכון מחליף עובדים. קשה לבצע מחקר אמפירי רציני על השפעות העלאת שכר המינימום. לרוב ההעלאה הדרגתית ואינה אקראית (מטבע הדברים מעלים את שכר המינימום כשהאבטלה נמוכה ואז מקבלים קורלציה חיובית בין שכר מינימום ותעסוקה, גם אם לשכר המינימום השפעה שלילית על התעסוקה). ככל […]

הדיון על כלכלת שוודיה – שחיתות

אמיר ברנע, “מה חסר בדיון על כלכלת שוודיה — השחיתות”, באתר הארץ, 03 למרץ 2019 עוד מאמר בעיתון “הארץ” על הוויכוח השוודי. אורי כץ (“דעת מיעוט”) חסך לי את רוב העבודה ברשומה בבלוג דעת מיעוט, רק אוסיף את גודל האכזבה שלי מהכותב, הפעם לא מרקסיסט שוטה אלא כלכלן. אמיר ברנע כותב המאמר (הכלכלן הצעיר שמלמד בקנדה, לא הפרופסור למימון), מתמקד במדדי השחיתות ובקשר בין תוצר לרווחה. ברנע פותח בפסקה הבאה: התוצאה בעימות החשוב “קפיטליזם או סוציאליזם?”, המתקיים בעמוד הדעות ב”הארץ”, עומדת כרגע על 3:3. חנין הסוציאליסט זכה לאחרונה לתמיכתם של יוסי דהאן ודיויד סטברו, תושב שטוקהולם, ולשטרסלר הקפיטליסט הצטרפו עומר […]