מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן?

סיון קלינגבייל, “מי יהפוך לחסר תועלת? ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות – היא כנראה גם האחרונה שלה”, באתר דהמרקר, 26 לדצמבר 2016 פרופ’ ענת לכנר טוענת כי המדינות עדיין אינן תופשות את ההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית, שבעקבותיה לאנשים רבים פשוט לא תהיה עבודה ■ לדבריה, ממשלות חייבות לגלות מעורבות עמוקה בתהליכים, ולא להשתרך אחרי הכסף הפרטי סיון קלינגבייל, דהמרקר, בכתבה (מהסוג שראינו לא מעט לאחרונה) על איך הטכנולוגיה צפויה להחליף בני אדם וליצור אבטלה המונית, הפעם בראיון עם ענת לכנר, פרופסור בבית הספר שטרן למינהל עסקים ב-NYU. בדיקה קצרה מגלה שמדובר ב- Clinical Associate Professor of Management and Organizations. […]

על בחירתה של דופלו במסגרת אנשי העשור של עיתון גלובוס

במסגרת פרויקט “אנשי העשור” של עיתון גלובס, קבלו טור שכתבתי שמצדיק את הבחירה בכלת פרס נובל בכלכלה לשנת 2019, אסתר דופלו: עומר מואב, “שינתה את הגישה למחקר ולמלחמה בעוני העולמי” באתר גלובס, 27 לדצמבר 2019 בשונה מפרסי הנובל בעבר, מחקריה של דופלו לא תרמו תרומה מהותית להבנה של מנגנון כלכלי כזה או אחר. הפרס הוענק לדופלו על הקמתו וניהולו של מנגנון אדיר, שמממן מאות מחקרים במדינות עניות, מחקרים שבוחנים “מה עובד” – ובשונה מפרסי נובל בעבר, לא “מדוע זה עובד”. הפרס מייצג הצלחה מסוימת בסיוע מבוסס מחקר לעניים בעולם, ובעיקר תקווה להצלחה בעתיד בצמצום העוני. בכך הוא דומה לפרס הנובל […]

על המועמדות לתפקיד שר האוצר מטעם המפלגה הליברלית החדשה

בשעה טובה מתארגנת מפלגה עם אג’נדה כלכלית ליברלית. אמנם אני לא מעוניין לרוץ לכנסת, ואני לא חלק מחברי המפלגה, אבל אני תומך בהתלהבות בהתארגנות והסכמתי (ברצון רב) להיות מועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר.

מנכ”ל פוליטי

אלה לוי- וינריב, “יש לנו אפס ציפיות מהמנהיגים שלנו”: שי באב”ד רוצה שתדעו מה הוא עשה באוצר”, באתר גלובס, 7 לדצמבר 2019 כל פעם שהובלתי משהו שאנשים לא ידעו איך לתקוף אותי מקצועית, אמרו ש’הוא מנכ”ל פוליטי. ציטוט מתוך הראיון האוהד של אלה לוי-וינריב, גלובס, עם שי באב”ד. גם אני טענתי שבאב”ד הוא מנכ”ל פוליטי, אבל לא זכור לי שאמרתי את זה בגלל שהוא הוביל מהלך כלשהו. טענתי שהוא פוליטיקאי בעקבות ההסברים שלו כמה כחלון שר אוצר נפלא וכמה הגרעון זה בכלל לא בעיה. כך למשל הוא טוען בראיון: בגירעון היום, יש חריגה של כ-11 מיליארד שקלים. היו כאלה שהשתמשו בזה […]

למי טוב הסכם בלעדיות?

עדי דוברת – מזריק, “שר הכלכלה נגד רשות תחרות: אנטיתזה לכיוון שצריך להוביל”, באתר דהמרקר, 05 לדצמבר 2019 עייפתי כבר מביקורת על חבורת פליטי “כולנו,” שנתניהו העניק להם בית בליכוד, אבל הפופוליסט שר הכלכלה, אלי כהן, ממשיך לעצבן אותי, ומקשה עלי להתעלם ממנו, במיוחד אם במסגרת הפופוליזם והכמיהה שלו לאהבת הציבור, הוא גם מוותר על הנימוס כלפי העומדת בראש “רשות התחרות” וגם ממליץ על מדיניות לא נבונה. כהן מבקר בחריפות את רשות התחרות על כך שאינה רואה בכל הסכם בלעדיות בקניון פגיעה בתחרות, או במילים שלו: בלעדיות חוטאת לתחרות. נקודה. ומכאן הוא מסיק שיש לאסור על הסכמי בלעדיות, אבל לאשר אותם […]

כמה הערות על הטור של איילת שקד בגלובס

איילת שקד בטור מיוחד ל”גלובס”: “ההסתדרות גורמת נזק למשק”, 05 לדצמבר 2019 שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה [מגזר ציבורי] לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון – מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו. עם זה אני כמובן מסכים. למעשה זה מה שאני טוען בהרצאות שלי כבר שנים, ממש באותן המילים :). אם רוצים להבין את מבנה השכר במגזר הציבורי בישראל, בעיקר את פערי השכר בין עובדים, כדאי להתמקד ביכולת להזיק. לא בהשכלה, לא ביכולת לתרום, לא בחלופות כלכליות, לא […]

ביטול הדרישה לרישיון לתיווך נדל”ן

טלי חירותי סובר, “לוכד נחשים, דייג ודוגם מים: 142 מקצועות בישראל דורשים הוצאת רישיון מהמדינה”, באתר דהמרקר, 14 לפברואר 2019 טלי חרותי-סובר, דהמרקר, מדווחת על מחקר בנושא דרישה לרישוי מקצועות שנעשה במכון אהרן, מכון למדיניות כלכלית בבינתחומי: כבוד למשרד המשפטים על המהלך המתוכנן של ביטול הדרישה לרישיון לעסוק בתיווך נדל”ן. ישראל אמנם אינה השיאנית, אבל עם 142 מקצועות הדורשים הוצאת רישיון מהמדינה, היא ממוקמת במקום גבוה מאוד במדינות המפותחות. לאורך העשורים האחרונים המספר הזה הלך ועלה. ב-1978 רק 67 מקצועות דרשו רישוי, ב-1998 המספר עלה ל-103. והיום כבר 142. בבריטניה המספר לא מאוד שונה: 131, בגרמניה מסתפקים ב-86, באירלנד ב-57, […]