טלי חירותי סובר, “לוכד נחשים, דייג ודוגם מים: 142 מקצועות בישראל דורשים הוצאת רישיון מהמדינה”, באתר דהמרקר, 14 לפברואר 2019
טלי חרותי-סובר, דהמרקר, מדווחת על מחקר בנושא דרישה לרישוי מקצועות שנעשה במכון אהרן, מכון למדיניות כלכלית בבינתחומי:
כבוד למשרד המשפטים על המהלך המתוכנן של ביטול הדרישה לרישיון לעסוק בתיווך נדל”ן.
ישראל אמנם אינה השיאנית, אבל עם 142 מקצועות הדורשים הוצאת רישיון מהמדינה, היא ממוקמת במקום גבוה מאוד במדינות המפותחות. לאורך העשורים האחרונים המספר הזה הלך ועלה. ב-1978 רק 67 מקצועות דרשו רישוי, ב-1998 המספר עלה ל-103. והיום כבר 142. בבריטניה המספר לא מאוד שונה: 131, בגרמניה מסתפקים ב-86, באירלנד ב-57, ובשוודיה רק 38 מקצועות דורשים רישוי.
רישוי מקצועות נועד להגן על הציבור אבל משמש ככלי לצמצום תחרות, ולכן לא מפתיע לראות את המערכת הפוליטית נכנעת לקבוצות אינטרס ודורשת בחוק רישיון לדברים שונים ומשונים, כמו מאותת למנופאים, דוגם מים, לוכד נחשים, דייג, גובה חובות, יצואן צמחי נוי, בודק סירות, מתווך יבוא אישי לרכב, וכמובן מהפנט. הרשימה ממשיכה לצמוח כל שנה, וכנראה שאין מי שיעצור אותה. נכון לתחילת השנה (2019) ממתינים לאישור הכנסת כעשרה מקצועות נוספים, בהם: מנעולנות, אילוף כלבים, בקרת חשבונות, דיקור סיני, הגנת סייבר, רנטגנאות ופסיכותרפיה. יש לקוות שביטול הדרישה לרישיון לתיווך נדל”ן היא סנונית ראשונה שמבשרת שינוי מגמה.
ועכשיו אתגר למשרד המשפטים – ביטול הרישוי של נוטריונים, או לפחות ביטול הדרישה שרק עורכי דין יכולים להיות נוטריונים, וביטול המחירון השערורייתי. הישראלים נדרשים לשלם סכומים לא סבירים לנוטריונים, עוד מקצוע שלא רק דורש רישוי אלא שרק עורכי דין יכולים לעסוק בו, בשונה מהמצב במדינות רבות בעולם. מדוע צריך להיות עו”ד ומדוע מוצדק תשלום גבוה על בדיקת זהות של אדם, וקצת מלאכת יד?
כמובן שמשרד המשפטים יתקשה מאוד לבטל את הדרישה לרישיון עו”ד כתנאי לנוטריון משום שהמשפטנים במשרד לא יאפשרו…