יוסף ארנפלד, “אין לנו חיסונים, יש לנו חוסן”, באתר ערוץ 7, 12 למרץ 2020 עיתון “בשבע” כולל כמה אמירות שלי בכתבה על נזקי הקורונה: “הגבלת כניסת זרים לישראל, והכנסת עשרות אלפים להסגר ביתי, גורמות למחיר כלכלי כבד”, קובע פרופ’ עומר מואב, מומחה לכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומרצה באוניברסיטת וורוויק באנגליה. “זה לא הקורונה שפוגעת בכלכלה, אלא ההנחיות. הגבלות שהטיל משרד הבריאות משפיעות באופן ישיר על הכלכלה, היות והן גורמות למשרדי ממשלה אחרים, החל מראש הממשלה דרך משרד האוצר ומשרד הכלכלה, להגיב. התגובות הם מאוד מסוכנות. לדבריו, יש לחץ אדיר מכיוון התעשיינים וההסתדרות על המדינה להכניס יד עמוק לכיס ולפזר כסף […]

הטענות שיש בעיות בשיטה המוניטרית בפרט בתהליך ייצור הכסף על ידי הבנקים המסחריים אינן חדשות. הטורים של חנן שטיינהרט שזכו כאן לביקורת לאחרונה שייכים לסוגה: בפוסט הזה אבקר את הטענות ואסביר בקצרה כיצד הבנקים המסחריים מייצרים כסף וכיצד הבנק המרכזי בכל זאת שולט בכמות הכסף. מבקרי השיטה הם אנשים חסרי השכלה כלכלית שטוענים טענות שגויות וקל להפריך את הטענות שלהם. הבעיה: התמודדות אתם היא תהליך אינסופי – תמיד הם ימצאו עוד כלכלן שמצדיק את הטענות שלהם, ותמיד בדיקה מראה אחת משתיים: או שלא מדובר בכלכלן אמיתי (איש אקדמיה שהוא מומחה בתחום המקרו כלכלה) או שכן מדובר במומחה אמיתי שפשוט לא טוען […]

חנן שטיינהרט, “לנין צדק! אין דרך טובה לעשות מהפכה מאשר להרוס את המטבע”, באתר גלובס, 29 לפברואר 2020 פונים אלי רבים בפרטי, ושואלים אותי על הטורים של חנן שטיינהרט, שכותב (טורים ארוכים מאוד) בגלובס, ונושא את התיאור הבא: עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה, מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר “A Brief History of Money” ומקליט הפודקסט כאן אמריקה. ובכן, הנה התשובה שלי: אין ספק ששטיינהרט הוא בעל ידע רב. אבל מול הידע הרב, אין לאיש הבנה מקרו כלכלית, ולצד דברי טעם הוא כותב הרבה דברים שגויים. כמו רבים שאין להם השכלה כלכלית רחבה, […]

אוסנת ניר, “יש מי שמעדיף את המצב הקיים”: למה תמשיכו להתייבש בתחנת האוטובוס”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2020 סבב שני של גישור בין יבואניות האוטובוסים, מפעלי ההרכבה הישראליים, אגד ודן, ומשרד התחבורה הסתיים בפיצוץ, לאחר שהתנגדות יבואן מנעה פשרה בשאלת רכש הגומלין ■ קניית 2,000 אוטובוסים תמשיך להתעכב ■ צ’יינה מוטורס: “הסכמנו לשילוב רכש גומלין” מי בדיוק “אשם” בפיצוץ, ובסבל של הציבור הישראלי, במסגרת החוק הקיים ממש לא מעניין אותי. כי החוק (או התקנות) שדורש רכש גומלין הוא חוק מזיק, ושר הכלכלה, אלי כהן, לא רק שאינו פועל לשינוי החוק, הוא בגאווה רבה מתעקש על קיומו. בסיבוב הקודם בעקבות החלטת בית […]

גד פרץ, “ההסתדרות נגד עסקת פרטנר הוט”, באתר גלובס, 24 לפברואר 2020 ראוי שמדיניות כלכלית תופעל במטרה להגדיל את רווחת הציבור, בעיקר של החלשים. עם ההצהרה הזו מעטים מתווכחים. אבל מסתבר שהמסקנות מהצהרה זו שנויות במחלוקת. להבנתי הדרך להגדלת הרווחה עוברת בהגדלת פריון העבודה והגדלת ההשתתפות בשוק העבודה. אי אפשר לצרוך יותר, צריכה פרטית וציבורית, אם לא מייצרים יותר. מובן מאליו, לא? כנראה שלא. בשביל לייצר יותר צריך שעובדים יתפרנסו מתרומה לתוצר ולרווחה, לא מגזל רווחה. אם למשל מעסיקים עובדים מיותרים בענף כלכלי מסוים או במשרד ממשלתי כזה או אחר, אז מדובר בעובדים גוזלי רווחה לא עובדים שתורמים לרווחה. פיטורי העובדים […]

ב-18 לפברואר השתתפתי במושב על החקלאות הישראלית, בכנס הנהגות הקיבוצים (שילמו לי יפה, למקרה שאתם תוהים מה קפיטליסט כמוני עשה שם…).  מה שחוויתי היה נאום פוליטי של עומר בר לב על חשיבות החקלאות, על הצורך להמשיך לחסום יבוא ועל הצורך לסבסד בכבדות. מהצד השני של המתרס הרצאה שלי, שהדגימה בצורה חד משמעית שחסימת יבוא לא רק מעלה את יוקר המחיה היא גם פוגעת בכלכלה ובעיקר ביצואנים, כולל חקלאים, ודיון מעניין שהתפתח בהמשך. הדיון התנהל באווירה ידידותית, שבמהלכו האשימו אותי בניאו ליברליות (למרות שטענתי במפורש שיבוא חופשי זה המודל המקובל בסוציאל דמוקרטיות המצליחות ולמרות שטענתי שאני בעד מעבר לסבסוד ישיר לחקלאות […]