תכלית החברה העסקית, פרק ב’

אבל ההתעלמות מההיגיון הפשוט ביותר, זה מה שבאמת מקומם בטור של סטפק, שכותב:

אבל, פרידמן גם אמר ש”השאת רווחים” כפופה לכך שהחברה העסקית תפעל, כפי שאומר עו”ד חודק בעצמו, במסגרת כללי המשחק בשוק תחרותי וללא מרמה. האם המצב כיום בעולם העסקי תואם את התמונה שצייר בעיני רוחו מילטון פרידמן? ובכן, לא חסרות דוגמאות שמצביעות על כך שלעיתים קרובות השוק איננו באמת תחרותי, ולא חסרות דוגמאות של חברות עסקיות שפועלות מתוך מרמה. … אמנה כאן מספר דוגמאות על קצה המזלג: הבנק האמריקאי, וולס פארגו, חברת המכוניות הגרמנית פולקסווגן (דיזל גייט), חברות הפארמה בארה”ב (משככי הכאבים), חברות מזהמות ברחבי העולם וגם בישראל, ורבות אחרות. האם בשם “השאת רווחים” מותר לפגוע בעניינו של הציבור? גם מילטון פרידמן לא חשב כך. מה עם תאגידי העל בארה”ב כמו פייסבוק וגוגל שיש להם כוח אדיר וחוצה גבולות, תרתי משמע, ומה עם מונופולים בישראל הקטנה?

מה שסטפק טוען: בתגובה לעובדה שחברות מזלזלות בחוק כאשר זה משרת את האינטרסים שלהם, צריך לשנות בחוק את ההגדרה של מטרת החברה… הבנתם את זה? אם יהיה כתוב בחוק שחברה צריכה לאזן בין האינטרס של הבעלים לבין האינטרס של קבוצות נוספות, אז החברות שעוברות על החוק במטרה להשיא רווחים יפסיקו לעבור על החוק.

למנוע אי הבנות: ברור, בדיוק כפי שמילטון פרידמן טען, שצריך חקיקה שתמנע פגיעה בסביבה ובאופן כללי תמנע התנהגות שמשפיעה לרעה על אחרים שלא דרך מנגנון המחירים (השפעות חיצוניות) וברור שצריכה להיות חקיקה שאוסרת על הונאה וברור במיוחד שצריך לאכוף את החוק. המחשבה שחוק, שמחייב את החברות לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין אינטרסים אחרים, יקדם את הרווחה של הציבור וימנע עבריינות על ידי חברות עסקיות, היא מחשבה משוללת הגיון סביר. [מה עם להציע פתרון פשוט של הגברת אכיפת החוק?]

ההתעלמות מהשכל הישר גם אפיינה את הטור הקודם של סטפק עליו כבר הגבתי:

עומר מואב, “האם חברות עסקיות צריכות למקסם רווחים”, בלוג בעיקר כלכלה, 14 לאוקטובר 2019

הערה: אני מבין שהביקורת המובאת בפוסט חריפה, אבל הבורות של הציבור בענייני כלכלה היא השורש למדיניות כלכלית פופוליסטית ומזיקה של ממשלות ישראל, כאשר הנזק של “מקדמי הבורות” בעניין הוא אדיר.