האם הכלכלן הכוכב תומס פיקטי מתפכח לאור העובדות?
בריאיון לאורי פסובסקי, גלובס, על ספרו החדש “קיצור תולדות השוויון” פיקטי עוסק בעובדה שאי השוויון בהכנסות בעולם הצטמצם. האם מדובר על הצמצום שחל מאז שהוא פרסם את ספרו הראשן על “אוי אוי אוי אי שוויון?” ובכן, ממש לא. ספרו על הון במאה ה-21 פורסם לפני פחות מעשור, אבל כבר בראשית שנות ה-80 הפערים בהכנסה בין בני האדם בעולם החלו להצטמצם והם ממשיכים להצטמצם עד היום.
פיקטי פשוט התעלם מהתמונה הגדולה ועסק בפרטים שכן היו עקביים עם הזעקה שלו (השיטה של מכון אדוה). עכשיו, כשהעובדות כל כך ברורות, הוא בחר להתעדכן. יפה.
ובזכות מה הצטמצמו הפערים בעולם? בזכות צמיחה כלכלית מהירה במדינות עניות. צמיחה שחילצה מיליארדים מעוני קיצוני. ומה עומד מאחורי הצמיחה הכלכלית, אתם תוהים? להבנתי אין ויכוח של ממש: אימוץ מדיניות של כלכלת שוק תחרותית. כן, הקפיטליזם מחלץ מעוני.
(אסתפק בדוגמה אחת שמראה את רוחב ההסכמה: בעימות שלי מול אלי קוק, האיש שסולד מקפיטליזם, הוא מודה בצורה ברורה בעובדות. אם עדיין לא צפיתם, מוזמנים)
אבל פיקטי ממשיך עם הקו שלו שגורס שדרוש הרבה יותר סוציאליזם בעולם. כי: צמיחה, רווחה, חילוץ מעוני, וצמצום באי שוויון, זה לא מספיק. צריך עוד יותר לצמצם את אי השוויון. להערכתי, אם היו מיישמים את הגישה שלו בהיקפים נרחבים בארבעת העשורים האחרונים, היינו חיים היום בעולם עני יותר עם הרבה יותר בני אדם בעוני קיצוני. אבל בהחלט ייתכן שהאי שוויון היה נמוך יותר…
הבעיה שלי עם פיקטי זה הנטייה שלו לשרלטנות מסוימת: הוא עובד בענק, אוהב נוסחאות פשוטות וקליטות, ומפרש נתונים בחוסר זהירות. את הטענות המרכזיות שלו ואת הממצאים האמפיריים בספרו “הון במאה ה-21” ביקרו בחריפות כלכלנים רבים, ופיקטי לא נתן מענה – הוא לא טען שהביקורת לא נכונה.
למשל, הנוסחה המפורסמת שלו: פערים גדלים אם G<R, (פערים גדלים אם הצמיחה הכלכלית נמוכה מהריבית הריאלית) היא פשוט נוסחה מחופפת. יש בה גרעין של אמת, אבל לא יותר וקל להראות שהיא שגויה במקרים רבים. והנה, גם תומס פיקטי כבר ירד ממנה. אז היכן אחדש?
אני חושב שהייתי הראשון לזהות (או לפחות בין הראשונים). כאשר בשנת 1997 פיקטי שהיה פרופסור צעיר ב-MIT, שפרסם מאמר בכתב העת מהמובילים בכלכלה (Review of Economic Studies) שעוסק בהתמדה של העוני. המאמר מציג מודל תאורתי, ובהקדמה למאמר הוא כותב
[Galor and Zeira’s] mechanism is different from ours in that it relies entirely on a non-convex technology … our multiplicity is based upon the interaction between the wealth distribution and the equilibrium interest rate and not upon threshold effects in wealth accumulation
בעברית, מה שפיקטי טוען, זה שבניגוד למאמרים קודמים שמייצרים מלכודות עוני, ובפרט המאמר של עודד גלאור ויוסי זעירא, אצלו המנגנון לא בנוי על טכנולוגית ייצור לא סטנדרטית. אצל גלאור וזעירא, כמו אצל רבים אחרים באותה נקודת זמן, בשביל לייצר מלכודת עוני במודל, ההנחה הייתה שפונקצית הייצור מאופיינת בקפיצות או בתחום שבו התפוקות השוליות עולות. ההנחה הזו בעייתית בגלל העדר תמיכה בנתונים. אז הנה פיקטי מתקן?
אבל הוא לא! הוא פשוט כותב דברים שגויים בהקדמה. אם לדייק, הוא מכניס את ה-non-convex technology למודל בצורה שונה – מהדלת האחורית – אבל זה שם!
זה די מדהים – איך כתב עת מוביל פרסם מאמר עם הקדמה מטעה?? לדעתי, המוניטין של פיקטי כגאון צעיר עזרו לו לעגל פינות ולהצליח. וזה נמשך עד היום.
למקרה שאתם חושבים שאני אולי טועה בפרשנות, אז אציין שהמאמר של פיקטי מ-1997, ובפרט ההתמודדות עם יצירת מלכודת עוני ללא טכנולוגיה לא סטנדרטית, חשובים למאמר שלי (עם: Dagmara Celik-Katreniak, Alexey Khazanov, Zvika Neeman, Hosny Zoabi) על הכישלון של מיקרו אשראי לחילוץ מעוני.
כשהצגתי את המאמר במספר כנסים וסמינרים, כולל בפני מומחים מהתחום, הראיתי את הציטוט של פיקטי ואז את המשפט הבא:
However, Piketty’s model relies on a non-convex technology: a binary cost of labor leading to threshold effects in wealth accumulation
עד היום אף אחד לא התווכח.
לסיכום: פיקטי באמת כלכלן מצוין, יש לו רעיונות מעניינים, ונתונים מרתקים. אבל את הפרשנות שלו כדאי לקחת בזהירות רבה. הוא נוטה להגיד את מה שמשרת את האג’נדה שלו גם אם צריך לעגל פינות.