הניסיון להוריד את מחירי הדיור על ידי מלחמה במשקיעים הוא שגוי. כפי שטענתי כבר בפוסטים רבים, צמצום הביקוש על ידי הרחקת המשקיעים משוק הדיור יכול להוביל לירידת מחירים בטווח הזמן הקצר, אבל יש לו השפעה שלילית על התחלות הבניה וסיומי הבניה – כלומר פחות ביקוש משמעותו ירידה בכמות המוצעת, ולכן לעליית מחירי דיור בטווח הארוך. כמובן שהוצאת המשקיעים תפגע בשוכרי הדירות, שיסבלו מהיצע מצומצם יותר, וכתוצאה מכוח רב יותר למשכירים, מחירי שכירות יהיו גבוהים יותר, כפי שניתן לקרוא בכתבה הבאה שפורסמה בידיעות:
בילי פרנקל, “ירידה במחירי הדיור? דירוג הערים שבהן עלו מחירי השכירות”, באתר ידיעות אחרונות, 20 למאי 2018
השמחה נוכח נתוני הלמ”ס בדבר הירידה במחירי הדירות פספסה מעט את העלייה במחירי השכירות.
כמובן שהמלחמה במשקיעים הקטנים ובו זמנית סבסוד משקיעים גדולים זה כבר טמטום או שחיתות מליגה אחרת כפי שניתן לקרוא בפוסט מאפריל 2018 המקושר מטה.